תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק לד

א הדבר אשר-היה אל-ירמיהו, מאת יהוה; ונבוכדראצר מלך-בבל וכל-חילו וכל-ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל-העמים, נלחמים על-ירושלם ועל-כל-עריה--לאמר. ב כה-אמר יהוה, אלהי ישראל, הלך ואמרת, אל-צדקיהו מלך יהודה; ואמרת אליו, כה אמר יהוה, הנני נתן את-העיר הזאת ביד מלך-בבל, ושרפה באש. ג ואתה, לא תמלט מידו--כי תפש תתפש, ובידו תנתן; ועיניך את-עיני מלך-בבל תראינה, ופיהו את-פיך ידבר--ובבל תבוא. ד אך שמע דבר-יהוה, צדקיהו מלך יהודה; כה-אמר יהוה עליך, לא תמות בחרב. ה בשלום תמות, וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר-היו לפניך כן ישרפו-לך, והוי אדון, יספדו-לך: כי-דבר אני-דברתי, נאם-יהוה. {ס}

ו וידבר ירמיהו הנביא, אל-צדקיהו מלך יהודה, את כל-הדברים האלה, בירושלם. ז וחיל מלך-בבל, נלחמים על-ירושלם, ועל כל-ערי יהודה, הנותרות: אל-לכיש, ואל-עזקה, כי הנה נשארו בערי יהודה, ערי מבצר. {פ}

ח הדבר אשר-היה אל-ירמיהו, מאת יהוה--אחרי כרת המלך צדקיהו ברית, את-כל-העם אשר בירושלם, לקרא להם, דרור. ט לשלח איש את-עבדו ואיש את-שפחתו, העברי והעבריה--חפשים: לבלתי עבד-בם ביהודי אחיהו, איש. י וישמעו כל-השרים וכל-העם אשר-באו בברית, לשלח איש את-עבדו ואיש את-שפחתו חפשים, לבלתי עבד-בם, עוד; וישמעו, וישלחו. יא וישובו, אחרי-כן, וישבו את-העבדים ואת-השפחות, אשר שלחו חפשים; ויכבישום ויכבשום, לעבדים ולשפחות. {פ}

יב ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמר. יג כה-אמר יהוה, אלהי ישראל: אנכי, כרתי ברית את-אבותיכם, ביום הוצאי אותם מארץ מצרים, מבית עבדים לאמר. יד מקץ שבע שנים תשלחו איש את-אחיו העברי אשר-ימכר לך, ועבדך שש שנים, ושלחתו חפשי, מעמך; ולא-שמעו אבותיכם אלי, ולא הטו את-אזנם. טו ותשבו אתם היום, ותעשו את-הישר בעיני, לקרא דרור, איש לרעהו; ותכרתו ברית, לפני, בבית, אשר-נקרא שמי עליו. טז ותשבו, ותחללו את-שמי, ותשבו איש את-עבדו ואיש את-שפחתו, אשר-שלחתם חפשים לנפשם; ותכבשו אתם--להיות לכם, לעבדים ולשפחות. {ס}

יז לכן, כה-אמר יהוה, אתם לא-שמעתם אלי, לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו; הנני קרא לכם דרור נאם-יהוה, אל-החרב אל-הדבר ואל-הרעב, ונתתי אתכם לזועה לזעוה, לכל ממלכות הארץ. יח ונתתי את-האנשים, העברים את-ברתי, אשר לא-הקימו את-דברי הברית, אשר כרתו לפני--העגל אשר כרתו לשנים, ויעברו בין בתריו. יט שרי יהודה ושרי ירושלם, הסרסים והכהנים, וכל, עם הארץ--העברים, בין בתרי העגל. כ ונתתי אותם ביד איביהם, וביד מבקשי נפשם; והיתה נבלתם למאכל, לעוף השמים ולבהמת הארץ. כא ואת-צדקיהו מלך-יהודה ואת-שריו, אתן ביד איביהם, וביד, מבקשי נפשם; וביד, חיל מלך בבל, העלים, מעליכם. כב הנני מצוה נאם-יהוה, והשבתים אל-העיר הזאת ונלחמו עליה, ולכדוה, ושרפה באש; ואת-ערי יהודה אתן שממה, מאין ישב. {פ}