תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ירמיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
א כה אמר יהוה, הלך וקנית בקבק יוצר חרש; ומזקני העם, ומזקני הכהנים. ב ויצאת, אל-גיא בן-הנם, אשר, פתח שער החרסות החרסית; וקראת שם, את-הדברים אשר-אדבר אליך. ג ואמרת, שמעו דבר-יהוה, מלכי יהודה, וישבי ירושלם; כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הנני מביא רעה על-המקום הזה, אשר כל-שמעה, תצלנה אזניו. ד יען אשר עזבני, וינכרו את-המקום הזה ויקטרו-בו לאלהים אחרים, אשר לא-ידעום המה ואבותיהם, ומלכי יהודה; ומלאו את-המקום הזה, דם נקים. ה ובנו את-במות הבעל, לשרף את-בניהם באש--עלות לבעל: אשר לא-צויתי ולא דברתי, ולא עלתה על-לבי. {פ}
ו לכן הנה-ימים באים, נאם-יהוה, ולא-יקרא למקום הזה עוד התפת, וגיא בן-הנם--כי, אם-גיא ההרגה. ז ובקתי את-עצת יהודה וירושלם, במקום הזה, והפלתים בחרב לפני איביהם, וביד מבקשי נפשם; ונתתי את-נבלתם למאכל, לעוף השמים ולבהמת הארץ. ח ושמתי את-העיר הזאת, לשמה ולשרקה: כל עבר עליה, ישם וישרק על-כל-מכתה. ט והאכלתים את-בשר בניהם, ואת בשר בנתיהם, ואיש בשר-רעהו, יאכלו; במצור, ובמצוק, אשר יציקו להם איביהם, ומבקשי נפשם. י ושברת, הבקבק--לעיני, האנשים, ההלכים, אותך. יא ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות, ככה אשבר את-העם הזה ואת-העיר הזאת, כאשר ישבר את-כלי היוצר, אשר לא-יוכל להרפה עוד; ובתפת יקברו, מאין מקום לקבור. יב כן-אעשה למקום הזה, נאם-יהוה--וליושביו; ולתת את-העיר הזאת, כתפת. יג והיו בתי ירושלם, ובתי מלכי יהודה, כמקום התפת, הטמאים--לכל הבתים, אשר קטרו על-גגתיהם לכל צבא השמים, והסך נסכים, לאלהים אחרים. {פ}
יד ויבא ירמיהו מהתפת, אשר שלחו יהוה שם להנבא; ויעמד בחצר בית-יהוה, ויאמר אל-כל-העם. {ס}
טו כה-אמר יהוה צבאות, אלהי ישראל, הנני מבי אל-העיר הזאת ועל-כל-עריה, את כל-הרעה אשר דברתי עליה: כי הקשו את-ערפם, לבלתי שמוע את-דברי.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ירמיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב