תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק טו
האזנה לפרק זה
א וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי, אִם־יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי, אֵין נַפְשִׁי אֶל־הָעָם הַזֶּה; שַׁלַּח מֵעַל־פָּנַי, וְיֵצֵאוּ. ב וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, אָנָה נֵצֵא; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה, אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי. ג וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת, נְאֻם־יְהוָה, אֶת־הַחֶרֶב לַהֲרֹג, וְאֶת־הַכְּלָבִים לִסְחֹב; וְאֶת־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ, לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית. ד וּנְתַתִּים לזועה לְזַעֲוָה, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ--בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן־יְחִזְקִיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה, עַל אֲשֶׁר־עָשָׂה, בִּירוּשָׁלִָם. ה כִּי מִי־יַחְמֹל עָלַיִךְ, יְרוּשָׁלִַם, וּמִי, יָנוּד לָךְ; וּמִי יָסוּר, לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ. ו אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם־יְהוָה, אָחוֹר תֵּלֵכִי; וָאַט אֶת־יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ, נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם. ז וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה, בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ; שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת־עַמִּי, מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא־שָׁבוּ. ח עָצְמוּ־לִי אַלְמְנוֹתָו מֵחוֹל יַמִּים, הֵבֵאתִי לָהֶם עַל־אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם; הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם, עִיר וּבֶהָלוֹת. ט אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, נָפְחָה נַפְשָׁהּ באה בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם--בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה; וּשְׁאֵרִיתָם, לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם--נְאֻם־יְהוָה. {ס} י אוֹי־לִי אִמִּי--כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן, לְכָל־הָאָרֶץ; לֹא־נָשִׁיתִי וְלֹא־נָשׁוּ־בִי, כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי. {ס} יא אָמַר יְהוָה, אִם־לֹא שרותך שֵׁרִיתִיךָ לְטוֹב; אִם־לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ, בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה--אֶת־הָאֹיֵב. יב הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן, וּנְחֹשֶׁת. יג חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן, לֹא בִמְחִיר; וּבְכָל־חַטֹּאותֶיךָ, וּבְכָל־גְּבוּלֶיךָ. יד וְהַעֲבַרְתִּי, אֶת־אֹיְבֶיךָ, בְּאֶרֶץ, לֹא יָדָעְתָּ: כִּי־אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, עֲלֵיכֶם תּוּקָד. {ס} טו אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה, זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי--אַל־לְאֶרֶךְ אַפְּךָ, תִּקָּחֵנִי; דַּע, שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה. טז נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ, וָאֹכְלֵם, וַיְהִי דבריך דְבָרְךָ לִי, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי: כִּי־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי, יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. {ס} יז לֹא־יָשַׁבְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִים, וָאֶעְלֹז: מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי, כִּי־זַעַם מִלֵּאתָנִי. יח לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה; מֵאֲנָה, הֵרָפֵא--הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ. {ס} יט לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה, אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד, וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, כְּפִי תִהְיֶה; יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ, וְאַתָּה לֹא־תָשׁוּב אֲלֵיהֶם. כ וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה, לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה, וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ, וְלֹא־יוּכְלוּ לָךְ: כִּי־אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ, נְאֻם־יְהוָה. כא וְהִצַּלְתִּיךָ, מִיַּד רָעִים; וּפְדִתִיךָ, מִכַּף עָרִצִים. {ס}