תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ח
האזנה לפרק זה
א בָּעֵת הַהִיא נְאֻם־יְהוָה ויציאו יוֹצִיאוּ אֶת־עַצְמוֹת מַלְכֵי־יְהוּדָה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו וְאֶת־עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים, וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי־יְרוּשָׁלִָם--מִקִּבְרֵיהֶם.
ב וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם, וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם, וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם: לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ, לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ.
ג וְנִבְחַר מָוֶת, מֵחַיִּים, לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים, מִן־הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת--בְּכָל־הַמְּקֹמוֹת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. {ס}
ד וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲיִפְּלוּ, וְלֹא יָקוּמוּ; אִם־יָשׁוּב, וְלֹא יָשׁוּב.
ה מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה, יְרוּשָׁלִַם--מְשֻׁבָה נִצַּחַת; הֶחֱזִיקוּ, בַּתַּרְמִת--מֵאֲנוּ, לָשׁוּב.
ו הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע, לוֹא־כֵן יְדַבֵּרוּ--אֵין אִישׁ נִחָם עַל־רָעָתוֹ, לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי; כֻּלֹּה, שָׁב במרצותם בִּמְרוּצָתָם, כְּסוּס שׁוֹטֵף, בַּמִּלְחָמָה.
ז גַּם־חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם, יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וסוס וְסִיס וְעָגוּר, שָׁמְרוּ אֶת־עֵת בֹּאָנָה; וְעַמִּי--לֹא יָדְעוּ, אֵת מִשְׁפַּט יְהוָה.
ח אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ, וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ; אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה, עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים.
ט הֹבִשׁוּ חֲכָמִים, חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ; הִנֵּה בִדְבַר־יְהוָה מָאָסוּ, וְחָכְמַת מֶה לָהֶם.
י לָכֵן אֶתֵּן אֶת־נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים, שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים--כִּי מִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל, כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע: מִנָּבִיא, וְעַד־כֹּהֵן--כֻּלֹּה, עֹשֶׂה שָּׁקֶר.
יא וַיְרַפּוּ אֶת־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי, עַל־נְקַלָּה--לֵאמֹר, שָׁלוֹם שָׁלוֹם; וְאֵין, שָׁלוֹם.
יב הֹבִשׁוּ, כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ; גַּם־בּוֹשׁ לֹא־יֵבֹשׁוּ, וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ--לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ, אָמַר יְהוָה. {פ}
יג אָסֹף אֲסִיפֵם, נְאֻם־יְהוָה; אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה, וְהֶעָלֶה נָבֵל--וָאֶתֵּן לָהֶם, יַעַבְרוּם.
יד עַל־מָה, אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים--הֵאָסְפוּ וְנָבוֹא אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר, וְנִדְּמָה־שָּׁם: כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי־רֹאשׁ, כִּי חָטָאנוּ לַיהוָה.
טו קַוֵּה לְשָׁלוֹם, וְאֵין טוֹב; לְעֵת מַרְפֵּה, וְהִנֵּה בְעָתָה.
טז מִדָּן נִשְׁמַע, נַחְרַת סוּסָיו--מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו, רָעֲשָׁה כָּל־הָאָרֶץ; וַיָּבוֹאוּ, וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ--עִיר, וְיֹשְׁבֵי בָהּ. {פ}
יז כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם, נְחָשִׁים צִפְעֹנִים, אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם, לָחַשׁ; וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם, נְאֻם־יְהוָה. {ס}
יח מַבְלִיגִיתִי, עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי.
יט הִנֵּה־קוֹל שַׁוְעַת בַּת־עַמִּי, מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים, הַיהוָה אֵין בְּצִיּוֹן, אִם־מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ; מַדּוּעַ, הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם--בְּהַבְלֵי נֵכָר.
כ עָבַר קָצִיר, כָּלָה קָיִץ; וַאֲנַחְנוּ, לוֹא נוֹשָׁעְנוּ.
כא עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי, הָשְׁבָּרְתִּי; קָדַרְתִּי, שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי.
כב הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד, אִם־רֹפֵא אֵין שָׁם: כִּי, מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה, אֲרֻכַת, בַּת־עַמִּי. {ס}
כג מִי־יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה; וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה, אֵת חַלְלֵי בַת־עַמִּי. {ס}