תנ"ך -
ישעיהו - הכול פרק נז
האזנה לפרק זה
א הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב; וְאַנְשֵׁי־חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי־מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. ב יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ, נְכֹחוֹ. {ס} ג וְאַתֶּם קִרְבוּ־הֵנָּה, בְּנֵי עֹנְנָה; זֶרַע מְנָאֵף, וַתִּזְנֶה. ד עַל־מִי, תִּתְעַנָּגוּ--עַל־מִי תַּרְחִיבוּ פֶה, תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן; הֲלוֹא־אַתֶּם יִלְדֵי־פֶשַׁע, זֶרַע שָׁקֶר. ה הַנֵּחָמִים, בָּאֵלִים, תַּחַת, כָּל־עֵץ רַעֲנָן; שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים, תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים. ו בְּחַלְּקֵי־נַחַל חֶלְקֵךְ, הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ; גַּם־לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ, הֶעֱלִית מִנְחָה--הַעַל אֵלֶּה, אֶנָּחֵם. ז עַל הַר־גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא, שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ; גַּם־שָׁם עָלִית, לִזְבֹּחַ זָבַח. ח וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה, שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ: כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי, הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת־לָךְ מֵהֶם--אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם, יָד חָזִית. ט וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן, וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ; וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד־מֵרָחֹק, וַתַּשְׁפִּילִי עַד־שְׁאוֹל. י בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ, לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ; חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת, עַל־כֵּן לֹא חָלִית. יא וְאֶת־מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי, כִּי תְכַזֵּבִי, וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ, לֹא־שַׂמְתְּ עַל־לִבֵּךְ; הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם, וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי. יב אֲנִי אַגִּיד, צִדְקָתֵךְ; וְאֶת־מַעֲשַׂיִךְ, וְלֹא יוֹעִילוּךְ. יג בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ, וְאֶת־כֻּלָּם יִשָּׂא־רוּחַ יִקַּח־הָבֶל; וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל־אֶרֶץ, וְיִירַשׁ הַר־קָדְשִׁי. יד וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ, פַּנּוּ־דָרֶךְ; הָרִימוּ מִכְשׁוֹל, מִדֶּרֶךְ עַמִּי. {ס} טו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ--מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֶשְׁכּוֹן; וְאֶת־דַּכָּא, וּשְׁפַל־רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. טז כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף: כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. יז בַּעֲוֺן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ, הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף; וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב, בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ. יח דְּרָכָיו רָאִיתִי, וְאֶרְפָּאֵהוּ; וְאַנְחֵהוּ, וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. יט בּוֹרֵא, נוב נִיב שְׂפָתָיִם; שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְהוָה--וּרְפָאתִיו. כ וְהָרְשָׁעִים, כַּיָּם נִגְרָשׁ: כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט. כא אֵין שָׁלוֹם, אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים. {פ}