תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק יז

א ויאמר אחיתפל, אל-אבשלום: אבחרה נא, שנים-עשר אלף איש, ואקומה וארדפה אחרי-דוד, הלילה. ב ואבוא עליו, והוא יגע ורפה ידים, והחרדתי אתו, ונס כל-העם אשר-אתו; והכיתי את-המלך, לבדו. ג ואשיבה כל-העם, אליך: כשוב הכל--האיש אשר אתה מבקש, כל-העם יהיה שלום. ד ויישר הדבר, בעיני אבשלם, ובעיני, כל-זקני ישראל. {ס}

ה ויאמר, אבשלום, קרא נא, גם לחושי הארכי; ונשמעה מה-בפיו, גם-הוא. ו ויבא חושי, אל-אבשלום, ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל, הנעשה את-דברו; אם-אין, אתה דבר. {ס}

ז ויאמר חושי, אל-אבשלום: לא-טובה העצה אשר-יעץ אחיתפל, בפעם הזאת. ח ויאמר חושי, אתה ידעת את-אביך ואת-אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה, כדב שכול, בשדה; ואביך איש מלחמה, ולא ילין את-העם. ט הנה עתה הוא-נחבא באחת הפחתים, או באחד המקומת; והיה, כנפל בהם בתחלה, ושמע השמע ואמר, היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם. י והוא גם-בן-חיל, אשר לבו כלב האריה--המס ימס: כי-ידע כל-ישראל כי-גבור אביך, ובני-חיל אשר אתו. יא כי יעצתי, האסף יאסף עליך כל-ישראל מדן ועד-באר שבע, כחול אשר-על-הים, לרב; ופניך הלכים, בקרב. יב ובאנו אליו, באחת באחד המקומת אשר נמצא שם, ונחנו עליו, כאשר יפל הטל על-האדמה; ולא-נותר בו ובכל-האנשים אשר-אתו, גם-אחד. יג ואם-אל-עיר, יאסף--והשיאו כל-ישראל אל-העיר ההיא, חבלים; וסחבנו אתו עד-הנחל, עד אשר-לא-נמצא שם גם-צרור. {פ}

יד ויאמר אבשלום, וכל-איש ישראל, טובה עצת חושי הארכי, מעצת אחיתפל; {ס} ויהוה צוה, להפר את-עצת אחיתפל הטובה, לבעבור הביא יהוה אל-אבשלום, את-הרעה. {ס}

טו ויאמר חושי, אל-צדוק ואל-אביתר הכהנים, כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את-אבשלם, ואת זקני ישראל; וכזאת וכזאת, יעצתי אני. טז ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר, אל-תלן הלילה בערבות המדבר, וגם, עבור תעבור--פן יבלע למלך, ולכל-העם אשר אתו. יז ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין-רגל, והלכה השפחה והגידה להם, והם ילכו, והגידו למלך דוד: כי לא יוכלו להראות, לבוא העירה. יח וירא אתם נער, ויגד לאבשלם; וילכו שניהם מהרה ויבאו אל-בית-איש בבחורים, ולו באר בחצרו--וירדו שם. יט ותקח האשה, ותפרש את-המסך על-פני הבאר, ותשטח עליו, הרפות; ולא נודע, דבר. כ ויבאו עבדי אבשלום אל-האשה הביתה, ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן, ותאמר להם האשה, עברו מיכל המים; ויבקשו ולא מצאו, וישבו ירושלם. {ס}

כא ויהי אחרי לכתם, ויעלו מהבאר, וילכו, ויגדו למלך דוד; ויאמרו אל-דוד, קומו ועברו מהרה את-המים--כי-ככה יעץ עליכם, אחיתפל. כב ויקם דוד, וכל-העם אשר אתו, ויעברו, את-הירדן: עד-אור הבקר, עד-אחד לא נעדר, אשר לא-עבר, את-הירדן. כג ואחיתפל ראה, כי לא נעשתה עצתו, ויחבש את-החמור ויקם וילך אל-ביתו אל-עירו, ויצו אל-ביתו ויחנק; וימת, ויקבר בקבר אביו. {ס}

כד ודוד, בא מחנימה; ואבשלם, עבר את-הירדן--הוא, וכל-איש ישראל עמו. כה ואת-עמשא, שם אבשלם תחת יואב--על-הצבא; ועמשא בן-איש, ושמו יתרא הישראלי, אשר-בא אל-אביגל בת-נחש, אחות צרויה אם יואב. כו ויחן ישראל ואבשלם, ארץ הגלעד. {ס}

כז ויהי, כבוא דוד מחנימה; ושבי בן-נחש מרבת בני-עמון, ומכיר בן-עמיאל מלא דבר, וברזלי הגלעדי, מרגלים. כח משכב וספות וכלי יוצר, וחטים ושערים וקמח וקלי, ופול ועדשים, וקלי. כט ודבש וחמאה, וצאן ושפות בקר, הגישו לדוד ולעם אשר-אתו, לאכול: כי אמרו--העם רעב ועיף וצמא, במדבר. {ס}