תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק טו

א ויאמר שמואל, אל-שאול, אתי שלח יהוה למשחך למלך, על-עמו על-ישראל; ועתה שמע, לקול דברי יהוה. {ס}

ב כה אמר, יהוה צבאות, פקדתי, את אשר-עשה עמלק לישראל--אשר-שם לו בדרך, בעלתו ממצרים. ג עתה לך והכיתה את-עמלק, והחרמתם את-כל-אשר-לו, ולא תחמל, עליו; והמתה מאיש עד-אשה, מעלל ועד-יונק, משור ועד-שה, מגמל ועד-חמור. {ס}

ד וישמע שאול, את-העם, ויפקדם בטלאים, מאתים אלף רגלי; ועשרת אלפים, את-איש יהודה. ה ויבא שאול, עד-עיר עמלק; וירב, בנחל. ו ויאמר שאול אל-הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי, פן-אספך עמו, ואתה עשיתה חסד עם-כל-בני ישראל, בעלותם ממצרים; ויסר קיני, מתוך עמלק. ז ויך שאול, את-עמלק, מחוילה בואך שור, אשר על-פני מצרים. ח ויתפש את-אגג מלך-עמלק, חי; ואת-כל-העם, החרים לפי-חרב. ט ויחמל שאול והעם על-אגג, ועל-מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל-הכרים ועל-כל-הטוב, ולא אבו, החרימם; וכל-המלאכה נמבזה ונמס, אתה החרימו. {פ}

י ויהי, דבר-יהוה, אל-שמואל, לאמר. יא נחמתי, כי-המלכתי את-שאול למלך--כי-שב מאחרי, ואת-דברי לא הקים; ויחר, לשמואל, ויזעק אל-יהוה, כל-הלילה. יב וישכם שמואל לקראת שאול, בבקר; ויגד לשמואל לאמר, בא-שאול הכרמלה והנה מציב לו יד, ויסב ויעבר, וירד הגלגל. יג ויבא שמואל, אל-שאול; ויאמר לו שאול, ברוך אתה ליהוה--הקימתי, את-דבר יהוה. יד ויאמר שמואל, ומה קול-הצאן הזה באזני, וקול הבקר, אשר אנכי שמע. טו ויאמר שאול מעמלקי הביאום, אשר חמל העם על-מיטב הצאן והבקר, למען זבח, ליהוה אלהיך; ואת-היותר, החרמנו. {פ}

טז ויאמר שמואל, אל-שאול, הרף ואגידה לך, את אשר דבר יהוה אלי הלילה; ויאמרו ויאמר לו, דבר. {ס}

יז ויאמר שמואל--הלוא אם-קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה; וימשחך יהוה למלך, על-ישראל. יח וישלחך יהוה, בדרך; ויאמר, לך והחרמתה את-החטאים את-עמלק, ונלחמת בו, עד כלותם אתם. יט ולמה לא-שמעת, בקול יהוה; ותעט, אל-השלל, ותעש הרע, בעיני יהוה. {ס}

כ ויאמר שאול אל-שמואל, אשר שמעתי בקול יהוה, ואלך, בדרך אשר-שלחני יהוה; ואביא, את-אגג מלך עמלק, ואת-עמלק, החרמתי. כא ויקח העם מהשלל צאן ובקר, ראשית החרם, לזבח ליהוה אלהיך, בגלגל. {ס}

כב ויאמר שמואל, החפץ ליהוה בעלות וזבחים, כשמע, בקול יהוה: הנה שמע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים. כג כי חטאת-קסם מרי, ואון ותרפים הפצר: יען, מאסת את-דבר יהוה, וימאסך, ממלך. {ס}

כד ויאמר שאול אל-שמואל חטאתי, כי-עברתי את-פי-יהוה ואת-דבריך: כי יראתי את-העם, ואשמע בקולם. כה ועתה, שא נא את-חטאתי; ושוב עמי, ואשתחוה ליהוה. כו ויאמר שמואל אל-שאול, לא אשוב עמך: כי מאסתה, את-דבר יהוה, וימאסך יהוה, מהיות מלך על-ישראל. {ס}

כז ויסב שמואל, ללכת; ויחזק בכנף-מעילו, ויקרע. {ס}

כח ויאמר אליו, שמואל, קרע יהוה את-ממלכות ישראל מעליך, היום; ונתנה, לרעך הטוב ממך. {ס}

כט וגם נצח ישראל, לא ישקר ולא ינחם: כי לא אדם הוא, להנחם. ל ויאמר חטאתי--עתה כבדני נא נגד זקני-עמי, ונגד ישראל; ושוב עמי, והשתחויתי ליהוה אלהיך. לא וישב שמואל, אחרי שאול; וישתחו שאול, ליהוה. {ס}

לב ויאמר שמואל, הגישו אלי את-אגג מלך עמלק, וילך אליו, אגג מעדנת; ויאמר אגג, אכן סר מר-המות. {ס}

לג ויאמר שמואל--כאשר שכלה נשים חרבך, כן-תשכל מנשים אמך; וישסף שמואל את-אגג לפני יהוה, בגלגל. {ס}

לד וילך שמואל, הרמתה; ושאול עלה אל-ביתו, גבעת שאול. לה ולא-יסף שמואל לראות את-שאול, עד-יום מותו, כי-התאבל שמואל, אל-שאול; ויהוה נחם, כי-המליך את-שאול על-ישראל. {פ}