תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק כג

א ויגדו לדוד, לאמר: הנה פלשתים נלחמים בקעילה, והמה שסים את-הגרנות. ב וישאל דוד ביהוה, לאמר, האלך והכיתי, בפלשתים האלה; {ס} ויאמר יהוה אל-דוד, לך והכית בפלשתים, והושעת, את-קעילה. ג ויאמרו אנשי דוד, אליו, הנה אנחנו פה ביהודה, יראים; ואף כי-נלך קעלה, אל-מערכות פלשתים. {ס}

ד ויוסף עוד דוד לשאול ביהוה, ויענהו יהוה; ויאמר, קום רד קעילה--כי-אני נתן את-פלשתים, בידך. ה וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים, וינהג את-מקניהם, ויך בהם, מכה גדולה; וישע דוד, את ישבי קעילה. {ס}

ו ויהי, בברח אביתר בן-אחימלך אל-דוד--קעילה; אפוד, ירד בידו. ז ויגד לשאול, כי-בא דוד קעילה; ויאמר שאול, נכר אתו אלהים בידי--כי נסגר לבוא, בעיר דלתים ובריח. ח וישמע שאול את-כל-העם, למלחמה, לרדת קעילה, לצור אל-דוד ואל-אנשיו. ט וידע דוד--כי עליו, שאול מחריש הרעה; ויאמר אל-אביתר הכהן, הגישה האפוד. {ס}

י ויאמר, דוד, יהוה אלהי ישראל, שמע שמע עבדך כי-מבקש שאול לבוא אל-קעילה--לשחת לעיר, בעבורי. יא היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול, כאשר שמע עבדך--יהוה אלהי ישראל, הגד-נא לעבדך; {ס} ויאמר יהוה, ירד. {ס}

יב ויאמר דוד--היסגרו בעלי קעילה אתי ואת-אנשי, ביד-שאול; ויאמר יהוה, יסגירו. {ס}

יג ויקם דוד ואנשיו כשש-מאות איש, ויצאו מקעלה, ויתהלכו, באשר יתהלכו; ולשאול הגד, כי-נמלט דוד מקעילה, ויחדל, לצאת. יד וישב דוד במדבר במצדות, וישב בהר במדבר-זיף; ויבקשהו שאול כל-הימים, ולא-נתנו אלהים בידו. טו וירא דוד, כי-יצא שאול לבקש את-נפשו; ודוד במדבר-זיף, בחרשה. {ס}

טז ויקם יהונתן בן-שאול, וילך אל-דוד חרשה; ויחזק את-ידו, באלהים. יז ויאמר אליו אל-תירא, כי לא תמצאך יד שאול אבי, ואתה תמלך על-ישראל, ואנכי אהיה-לך למשנה; וגם-שאול אבי, ידע כן. יח ויכרתו שניהם ברית, לפני יהוה; וישב דוד בחרשה, ויהונתן הלך לביתו. {ס}

יט ויעלו זפים אל-שאול, הגבעתה לאמר: הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות, בחרשה--בגבעת החכילה, אשר מימין הישימון. כ ועתה לכל-אות נפשך המלך, לרדת--רד; ולנו הסגירו, ביד המלך. כא ויאמר שאול, ברוכים אתם ליהוה: כי חמלתם, עלי. כב לכו-נא הכינו עוד, ודעו וראו את-מקומו אשר תהיה רגלו--מי ראהו, שם: כי אמר אלי, ערום יערם הוא. כג וראו ודעו, מכל המחבאים אשר יתחבא שם, ושבתם אלי אל-נכון, והלכתי אתכם; והיה, אם-ישנו בארץ--וחפשתי אתו, בכל אלפי יהודה. כד ויקומו וילכו זיפה, לפני שאול; ודוד ואנשיו במדבר מעון, בערבה--אל, ימין הישימון. כה וילך שאול ואנשיו, לבקש, ויגדו לדוד, וירד הסלע וישב במדבר מעון; וישמע שאול, וירדף אחרי-דוד מדבר מעון. כו וילך שאול מצד ההר, מזה, ודוד ואנשיו מצד ההר, מזה; ויהי דוד נחפז ללכת, מפני שאול, ושאול ואנשיו עטרים אל-דוד ואל-אנשיו, לתפשם. כז ומלאך בא, אל-שאול לאמר: מהרה ולכה, כי-פשטו פלשתים על-הארץ. כח וישב שאול, מרדף אחרי דוד, וילך, לקראת פלשתים; על-כן, קראו למקום ההוא, סלע, המחלקות. כט ויעל דוד, משם; וישב, במצדות עין-גדי. {ס}