תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק ט

א ויאמר דוד--הכי יש-עוד, אשר נותר לבית שאול; ואעשה עמו חסד, בעבור יהונתן. ב ולבית שאול עבד ושמו ציבא, ויקראו-לו אל-דוד; ויאמר המלך אליו האתה ציבא, ויאמר עבדך. ג ויאמר המלך, האפס עוד איש לבית שאול, ואעשה עמו, חסד אלהים; ויאמר ציבא אל-המלך, עוד בן ליהונתן נכה רגלים. ד ויאמר-לו המלך, איפה הוא; ויאמר ציבא, אל-המלך, הנה-הוא בית מכיר בן-עמיאל, בלו דבר. ה וישלח, המלך דוד; ויקחהו, מבית מכיר בן-עמיאל--מלו דבר. ו ויבא מפיבשת בן-יהונתן בן-שאול, אל-דוד, ויפל על-פניו, וישתחו; ויאמר דוד מפיבשת, ויאמר הנה עבדך. ז ויאמר לו דוד אל-תירא, כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך, והשבתי לך, את-כל-שדה שאול אביך; ואתה, תאכל לחם על-שלחני--תמיד. ח וישתחו, ויאמר מה עבדך: כי פנית, אל-הכלב המת אשר כמוני. ט ויקרא המלך, אל-ציבא נער שאול--ויאמר אליו: כל אשר היה לשאול ולכל-ביתו, נתתי לבן-אדניך. י ועבדת לו את-האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת, והיה לבן-אדניך לחם ואכלו, ומפיבשת בן-אדניך, יאכל תמיד לחם על-שלחני; ולציבא, חמשה עשר בנים--ועשרים עבדים. יא ויאמר ציבא, אל-המלך, ככל אשר יצוה אדני המלך את-עבדו, כן יעשה עבדך; ומפיבשת, אכל על-שלחני, כאחד, מבני המלך. יב ולמפיבשת בן-קטן, ושמו מיכא; וכל מושב בית-ציבא, עבדים למפיבשת. יג ומפיבשת, ישב בירושלם, כי על-שלחן המלך תמיד, הוא אכל; והוא פסח, שתי רגליו. {פ}