תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
- שמואל ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ויקם, וילך; ויהונתן, בא העיר. ב ויבא דוד נבה, אל-אחימלך הכהן; ויחרד אחימלך לקראת דוד, ויאמר לו מדוע אתה לבדך, ואיש, אין אתך. ג ויאמר דוד לאחימלך הכהן, המלך צוני דבר, ויאמר אלי איש אל-ידע מאומה את-הדבר אשר-אנכי שלחך, ואשר צויתך; ואת-הנערים יודעתי, אל-מקום פלני אלמוני. ד ועתה, מה-יש תחת-ידך חמשה-לחם--תנה בידי; או, הנמצא. ה ויען הכהן את-דוד ויאמר, אין-לחם חל אל-תחת ידי: כי-אם-לחם קדש יש, אם-נשמרו הנערים אך מאשה. {פ}
ו ויען דוד את-הכהן ויאמר לו, כי אם-אשה עצרה-לנו כתמול שלשם, בצאתי, ויהיו כלי-הנערים קדש: והוא, דרך חל--ואף, כי היום יקדש בכלי. ז ויתן-לו הכהן, קדש: כי לא-היה שם לחם, כי-אם-לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה, לשום לחם חם, ביום הלקחו. ח ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא, נעצר לפני יהוה, ושמו, דאג האדמי--אביר הרעים, אשר לשאול. ט ויאמר דוד לאחימלך, ואין יש-פה תחת-ידך חנית או-חרב: כי גם-חרבי וגם-כלי לא-לקחתי בידי, כי-היה דבר-המלך נחוץ. {ס}
י ויאמר הכהן, חרב גלית הפלשתי אשר-הכית בעמק האלה הנה-היא לוטה בשמלה אחרי האפוד--אם-אתה תקח-לך קח, כי אין אחרת זולתה בזה; {ס} ויאמר דוד אין כמוה, תננה לי. יא ויקם דוד, ויברח ביום-ההוא מפני שאול; ויבא, אל-אכיש מלך גת. יב ויאמרו עבדי אכיש, אליו, הלוא-זה דוד, מלך הארץ; הלוא לזה, יענו במחלות לאמר, הכה שאול באלפו, ודוד ברבבתו. יג וישם דוד את-הדברים האלה, בלבבו; וירא מאד, מפני אכיש מלך-גת. יד וישנו את-טעמו בעיניהם, ויתהלל בידם; ויתו על-דלתות השער, ויורד רירו אל-זקנו. {ס}
טו ויאמר אכיש, אל-עבדיו: הנה תראו איש משתגע, למה תביאו אתו אלי. טז חסר משגעים, אני, כי-הבאתם את-זה, להשתגע עלי; הזה, יבוא אל-ביתי. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
- שמואל ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד