תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק כא

א ויקם, וילך; ויהונתן, בא העיר.  ב ויבא דוד נבה, אל-אחימלך הכהן; ויחרד אחימלך לקראת דוד, ויאמר לו מדוע אתה לבדך, ואיש, אין אתך.  ג ויאמר דוד לאחימלך הכהן, המלך צוני דבר, ויאמר אלי איש אל-ידע מאומה את-הדבר אשר-אנכי שלחך, ואשר צויתך; ואת-הנערים יודעתי, אל-מקום פלני אלמוני.  ד ועתה, מה-יש תחת-ידך חמשה-לחם--תנה בידי; או, הנמצא.  ה ויען הכהן את-דוד ויאמר, אין-לחם חל אל-תחת ידי:  כי-אם-לחם קדש יש, אם-נשמרו הנערים אך מאשה.  {פ}

ו ויען דוד את-הכהן ויאמר לו, כי אם-אשה עצרה-לנו כתמול שלשם, בצאתי, ויהיו כלי-הנערים קדש:  והוא, דרך חל--ואף, כי היום יקדש בכלי.  ז ויתן-לו הכהן, קדש:  כי לא-היה שם לחם, כי-אם-לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה, לשום לחם חם, ביום הלקחו.  ח ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא, נעצר לפני יהוה, ושמו, דאג האדמי--אביר הרעים, אשר לשאול.  ט ויאמר דוד לאחימלך, ואין יש-פה תחת-ידך חנית או-חרב:  כי גם-חרבי וגם-כלי לא-לקחתי בידי, כי-היה דבר-המלך נחוץ.  {ס}

י ויאמר הכהן, חרב גלית הפלשתי אשר-הכית בעמק האלה הנה-היא לוטה בשמלה אחרי האפוד--אם-אתה תקח-לך קח, כי אין אחרת זולתה בזה;  {ס}  ויאמר דוד אין כמוה, תננה לי.  יא ויקם דוד, ויברח ביום-ההוא מפני שאול; ויבא, אל-אכיש מלך גת.  יב ויאמרו עבדי אכיש, אליו, הלוא-זה דוד, מלך הארץ; הלוא לזה, יענו במחלות לאמר, הכה שאול באלפו, ודוד ברבבתו.  יג וישם דוד את-הדברים האלה, בלבבו; וירא מאד, מפני אכיש מלך-גת.  יד וישנו את-טעמו בעיניהם, ויתהלל בידם; ויתו על-דלתות השער, ויורד רירו אל-זקנו.  {ס}

טו ויאמר אכיש, אל-עבדיו:  הנה תראו איש משתגע, למה תביאו אתו אלי.  טז חסר משגעים, אני, כי-הבאתם את-זה, להשתגע עלי; הזה, יבוא אל-ביתי.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד