תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
- שמואל ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ויסף, אף-יהוה, לחרות, בישראל; ויסת את-דוד בהם לאמר, לך מנה את-ישראל ואת-יהודה. ב ויאמר המלך אל-יואב שר-החיל אשר-אתו, שוט-נא בכל-שבטי ישראל מדן ועד-באר שבע, ופקדו, את-העם; וידעתי, את מספר העם. {ס}
ג ויאמר יואב אל-המלך, ויוסף יהוה אלהיך אל-העם כהם וכהם מאה פעמים, ועיני אדני-המלך, ראות; ואדני המלך, למה חפץ בדבר הזה.
ד ויחזק דבר-המלך אל-יואב, ועל שרי החיל; ויצא יואב ושרי החיל, לפני המלך, לפקד את-העם, את-ישראל.
ה ויעברו, את-הירדן; ויחנו בערוער, ימין העיר אשר בתוך-הנחל הגד--ואל-יעזר.
ו ויבאו, הגלעדה, ואל-ארץ תחתים, חדשי; ויבאו דנה יען, וסביב אל-צידון.
ז ויבאו, מבצר-צר, וכל-ערי החוי, והכנעני; ויצאו אל-נגב יהודה, באר שבע.
ח וישטו, בכל-הארץ; ויבאו מקצה תשעה חדשים, ועשרים יום--ירושלם.
ט ויתן יואב את-מספר מפקד-העם, אל-המלך; ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש-חיל, שלף חרב, ואיש יהודה, חמש-מאות אלף איש.
י ויך לב-דוד אתו, אחרי-כן ספר את-העם; {פ}
ויאמר דוד אל-יהוה, חטאתי מאד אשר עשיתי, ועתה יהוה העבר-נא את-עון עבדך, כי נסכלתי מאד.
יא ויקם דוד, בבקר; {פ}
ודבר-יהוה, היה אל-גד הנביא, חזה דוד, לאמר.
יב הלוך ודברת אל-דוד, כה אמר יהוה--שלש, אנכי נוטל עליך: בחר-לך אחת-מהם, ואעשה-לך.
יג ויבא-גד אל-דוד, ויגד-לו; ויאמר לו התבוא לך שבע-שנים רעב בארצך אם-שלשה חדשים נסך לפני-צריך והוא רדפך, ואם-היות שלשת ימים דבר בארצך--עתה דע וראה, מה-אשיב שלחי דבר. {ס}
יד ויאמר דוד אל-גד, צר-לי מאד; נפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמו, וביד-אדם אל-אפלה. טו ויתן יהוה דבר בישראל, מהבקר ועד-עת מועד; וימת מן-העם, מדן ועד-באר שבע, שבעים אלף, איש. טז וישלח ידו המלאך ירושלם, לשחתה, וינחם יהוה אל-הרעה, ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה היה, עם-גרן האורנה הארונה היבסי. {ס}
יז ויאמר דוד אל-יהוה בראתו את-המלאך המכה בעם, ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי, ואלה הצאן, מה עשו: תהי נא ידך בי, ובבית אבי. {פ}
יח ויבא-גד אל-דוד, ביום ההוא; ויאמר לו, עלה הקם ליהוה מזבח, בגרן, ארניה ארונה היבסי. יט ויעל דוד כדבר-גד, כאשר צוה יהוה. כ וישקף ארונה, וירא את-המלך ואת-עבדיו, עברים, עליו; ויצא ארונה, וישתחו למלך אפיו ארצה. כא ויאמר ארונה, מדוע בא אדני-המלך אל-עבדו; ויאמר דוד לקנות מעמך את-הגרן, לבנות מזבח ליהוה, ותעצר המגפה, מעל העם. כב ויאמר ארונה אל-דוד, יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו; ראה הבקר לעלה, והמרגים וכלי הבקר לעצים. כג הכל, נתן ארונה המלך--למלך; {ס} ויאמר ארונה אל-המלך, יהוה אלהיך ירצך. כד ויאמר המלך אל-ארונה, לא כי-קנו אקנה מאותך במחיר, ולא אעלה ליהוה אלהי, עלות חנם; ויקן דוד את-הגרן ואת-הבקר, בכסף שקלים חמשים. כה ויבן שם דוד מזבח ליהוה, ויעל עלות ושלמים; ויעתר יהוה לארץ, ותעצר המגפה מעל ישראל. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
- שמואל ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד