תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק יג

א בן-שנה, שאול במלכו; ושתי שנים, מלך על-ישראל. ב ויבחר-לו שאול שלשת אלפים, מישראל, ויהיו עם-שאול אלפים במכמש ובהר בית-אל, ואלף היו עם-יונתן בגבעת בנימין; ויתר העם, שלח איש לאהליו. ג ויך יונתן, את נציב פלשתים אשר בגבע, וישמעו, פלשתים; ושאול תקע בשופר בכל-הארץ לאמר, ישמעו העברים. ד וכל-ישראל שמעו לאמר, הכה שאול את-נציב פלשתים, וגם-נבאש ישראל, בפלשתים; ויצעקו העם אחרי שאול, הגלגל. ה ופלשתים נאספו להלחם עם-ישראל, שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים, ועם, כחול אשר על-שפת-הים לרב; ויעלו ויחנו במכמש, קדמת בית און. ו ואיש ישראל ראו כי צר-לו, כי נגש העם; ויתחבאו העם, במערות ובחוחים ובסלעים, ובצרחים, ובברות. ז ועברים, עברו את-הירדן, ארץ גד, וגלעד; ושאול עודנו בגלגל, וכל-העם חרדו אחריו. ח וייחל ויוחל שבעת ימים, למועד אשר שמואל, ולא-בא שמואל, הגלגל; ויפץ העם, מעליו. ט ויאמר שאול--הגשו אלי, העלה והשלמים; ויעל, העלה. י ויהי, ככלתו להעלות העלה, והנה שמואל, בא; ויצא שאול לקראתו, לברכו. יא ויאמר שמואל, מה עשית; ויאמר שאול כי-ראיתי כי-נפץ העם מעלי, ואתה לא-באת למועד הימים, ופלשתים, נאספים מכמש. יב ואמר, עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל, ופני יהוה, לא חליתי; ואתאפק, ואעלה העלה. {ס}

יג ויאמר שמואל אל-שאול, נסכלת: לא שמרת, את-מצות יהוה אלהיך אשר צוך, כי עתה הכין יהוה את-ממלכתך אל-ישראל, עד-עולם. יד ועתה, ממלכתך לא-תקום: בקש יהוה לו איש כלבבו, ויצוהו יהוה לנגיד על-עמו--כי לא שמרת, את אשר-צוך יהוה. {ס}

טו ויקם שמואל, ויעל מן-הגלגל--גבעת בנימן; ויפקד שאול, את-העם הנמצאים עמו, כשש מאות, איש. טז ושאול ויונתן בנו, והעם הנמצא עמם, ישבים, בגבע בנימן; ופלשתים, חנו במכמש. יז ויצא המשחית ממחנה פלשתים, שלשה ראשים: הראש אחד יפנה אל-דרך עפרה, אל-ארץ שועל. יח והראש אחד יפנה, דרך בית חרון; והראש אחד יפנה דרך הגבול, הנשקף על-גי הצבעים המדברה. {ס}

יט וחרש לא ימצא, בכל ארץ ישראל: כי-אמר אמרו פלשתים--פן יעשו העברים, חרב או חנית. כ וירדו כל-ישראל, הפלשתים--ללטוש איש את-מחרשתו ואת-אתו, ואת-קרדמו, ואת, מחרשתו. כא והיתה הפצירה פים, למחרשת ולאתים, ולשלש קלשון, ולהקרדמים; ולהציב, הדרבן. כב והיה, ביום מלחמת, ולא נמצא חרב וחנית ביד כל-העם, אשר את-שאול ואת-יונתן; ותמצא לשאול, וליונתן בנו. כג ויצא מצב פלשתים, אל-מעבר מכמש. {ס}