תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק כג

א ואלה דברי דוד, האחרנים: נאם דוד בן-ישי, ונאם הגבר הקם על--משיח אלהי יעקב, ונעים זמרות ישראל. ב רוח יהוה, דבר-בי; ומלתו, על-לשוני. ג אמר אלהי ישראל, לי דבר צור ישראל: מושל, באדם--צדיק, מושל יראת אלהים. ד וכאור בקר, יזרח-שמש; בקר לא עבות, מנגה ממטר דשא מארץ. ה כי-לא-כן ביתי, עם-אל: כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכל ושמרה--כי-כל-ישעי וכל-חפץ, כי-לא יצמיח. ו ובליעל, כקוץ מנד כלהם: כי-לא ביד, יקחו. ז ואיש יגע בהם, ימלא ברזל ועץ חנית; ובאש, שרוף ישרפו בשבת. {פ}

ח אלה שמות הגברים, אשר לדוד: ישב בשבת תחכמני ראש השלשי, הוא עדינו העצנו העצני--על-שמנה מאות חלל, בפעם אחד אחת. {ס}

ט ואחרו אלעזר בן-דדי דדו, בן-אחחי; בשלשה גברים הגברים עם-דוד, בחרפם בפלשתים נאספו-שם למלחמה, ויעלו, איש ישראל. י הוא קם ויך בפלשתים עד כי-יגעה ידו, ותדבק ידו אל-החרב, ויעש יהוה תשועה גדולה, ביום ההוא; והעם ישבו אחריו, אך-לפשט. {ס}

יא ואחריו שמה בן-אגא, הררי; ויאספו פלשתים לחיה, ותהי-שם חלקת השדה מלאה עדשים, והעם נס, מפני פלשתים. יב ויתיצב בתוך-החלקה ויצילה, ויך את-פלשתים; ויעש יהוה, תשועה גדולה. {ס}

יג וירדו שלשים שלשה מהשלשים ראש, ויבאו אל-קציר אל-דוד--אל-מערת, עדלם; וחית פלשתים, חנה בעמק רפאים. יד ודוד, אז במצודה; ומצב פלשתים, אז בית לחם. טו ויתאוה דוד, ויאמר: מי ישקני מים, מבאר בית-לחם אשר בשער. {ס}

טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים, וישאבו-מים מבאר בית-לחם אשר בשער, וישאו, ויבאו אל-דוד; ולא אבה לשתותם, ויסך אתם ליהוה. יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת, הדם האנשים ההלכים בנפשותם, ולא אבה, לשתותם; אלה עשו, שלשת הגברים. {ס}

יח ואבישי אחי יואב בן-צרויה, הוא ראש השלשי השלשה, והוא עורר את-חניתו, על-שלש מאות חלל; ולו-שם, בשלשה. יט מן-השלשה הכי נכבד, ויהי להם לשר; ועד-השלשה, לא-בא. {ס}

כ ובניהו בן-יהוידע בן-איש-חי חיל רב-פעלים, מקבצאל; הוא הכה, את שני אראל מואב, והוא ירד והכה את-האריה הארי בתוך הבאר, ביום השלג. כא והוא-הכה את-איש מצרי אשר איש מראה, וביד המצרי חנית, וירד אליו, בשבט; ויגזל את-החנית מיד המצרי, ויהרגהו בחניתו. כב אלה עשה, בניהו בן-יהוידע; ולו-שם, בשלשה הגברים. כג מן-השלשים נכבד, ואל-השלשה לא-בא; וישמהו דוד, {ר}
אל-משמעתו. {ס} כד עשהאל אחי-יואב, בשלשים; אלחנן בן-דדו, {ר}
בית לחם. {ס} כה שמה, החרדי, {ס} אליקא, {ר}
החרדי. {ס} כו חלץ, הפלטי, {ס} עירא {ר}
בן-עקש, {ס} התקועי. {ס} כז אביעזר, {ר}
הענתתי, {ס} מבני, החשתי. {ס} כח צלמון, {ר}
האחחי, {ס} מהרי, הנטפתי. {ס} כט חלב בן-בענה, {ר}
הנטפתי; {ס} אתי, בן-ריבי, מגבעת, בני בנימן. {ס} ל בניהו, {ר}
פרעתני, {ס} הדי, מנחלי געש. {ס} לא אבי-עלבון, {ר}
הערבתי, {ס} עזמות, הברחמי. {ס} לב אליחבא, {ר}
השעלבני, {ס} בני ישן, יהונתן. {ס} לג שמה, {ר}
ההררי, {ס} אחיאם בן-שרר, האררי. {ס} לד אליפלט {ר}
בן-אחסבי, בן-המעכתי; {ס} אליעם בן-אחיתפל, {ר}
הגלני. {ס} לה חצרו חצרי, הכרמלי, {ס} פערי, {ר}
הארבי. {ס} לו יגאל בן-נתן מצבה, {ס} בני {ר}
הגדי. {ס} לז צלק, העמני; {ס} נחרי, {ר}
הבארתי--נשאי נשא, כלי יואב בן-צריה. {ס} לח עירא, {ר}
היתרי, {ס} גרב, היתרי. {ס} לט אוריה, {ר}
החתי--כל, שלשים ושבעה. {פ}