תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק ג

א והנער שמואל משרת את-יהוה, לפני עלי; ודבר-יהוה, היה יקר בימים ההם--אין חזון, נפרץ. {ס}

ב ויהי ביום ההוא, ועלי שכב במקומו; ועינו החלו כהות, לא יוכל לראות. ג ונר אלהים טרם יכבה, ושמואל שכב, בהיכל יהוה, אשר-שם ארון אלהים. {פ}

ד ויקרא יהוה אל-שמואל, ויאמר הנני. ה וירץ אל-עלי, ויאמר הנני כי-קראת לי, ויאמר לא-קראתי, שוב שכב; וילך, וישכב. {ס}

ו ויסף יהוה, קרא עוד שמואל, ויקם שמואל וילך אל-עלי, ויאמר הנני כי קראת לי; ויאמר לא-קראתי בני, שוב שכב. ז ושמואל, טרם ידע את-יהוה; וטרם יגלה אליו, דבר-יהוה. ח ויסף יהוה קרא-שמואל, בשלישת, ויקם וילך אל-עלי, ויאמר הנני כי קראת לי; ויבן עלי, כי יהוה קרא לנער. ט ויאמר עלי לשמואל, לך שכב, והיה אם-יקרא אליך, ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך; וילך שמואל, וישכב במקומו. י ויבא יהוה ויתיצב, ויקרא כפעם-בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל דבר, כי שמע עבדך. {פ}

יא ויאמר יהוה אל-שמואל, הנה אנכי עשה דבר בישראל: אשר, כל-שמעו--תצלינה, שתי אזניו. יב ביום ההוא אקים אל-עלי, את כל-אשר דברתי אל-ביתו--החל, וכלה. יג והגדתי לו, כי-שפט אני את-ביתו עד-עולם--בעון אשר-ידע, כי-מקללים להם בניו, ולא כהה, בם. יד ולכן נשבעתי, לבית עלי: אם-יתכפר עון בית-עלי, בזבח ובמנחה--עד-עולם. טו וישכב שמואל עד-הבקר, ויפתח את-דלתות בית-יהוה; ושמואל ירא, מהגיד את-המראה אל-עלי. טז ויקרא עלי את-שמואל, ויאמר שמואל בני; ויאמר, הנני. יז ויאמר, מה הדבר אשר דבר אליך--אל-נא תכחד, ממני: כה יעשה-לך אלהים, וכה יוסיף, אם-תכחד ממני דבר, מכל-הדבר אשר-דבר אליך. יח ויגד-לו שמואל את-כל-הדברים, ולא כחד ממנו; ויאמר--יהוה הוא, הטוב בעינו יעשה. {פ}

יט ויגדל, שמואל; ויהוה היה עמו, ולא-הפיל מכל-דבריו ארצה. כ וידע, כל-ישראל, מדן, ועד-באר שבע: כי נאמן שמואל, לנביא ליהוה. {ס}

כא ויסף יהוה, להראה בשלה: כי-נגלה יהוה אל-שמואל בשלו, בדבר יהוה. {פ}