תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק כד

א ויהי, כאשר שב שאול, מאחרי, פלשתים; ויגדו לו, לאמר, הנה דוד, במדבר עין גדי. {ס}

ב ויקח שאול, שלשת אלפים איש בחור--מכל-ישראל; וילך, לבקש את-דוד ואנשיו, על-פני, צורי היעלים. ג ויבא אל-גדרות הצאן על-הדרך, ושם מערה, ויבא שאול, להסך את-רגליו; ודוד, ואנשיו, בירכתי המערה, ישבים. ד ויאמרו אנשי דוד אליו, הנה היום אשר-אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את-איביך איבך בידך, ועשית לו, כאשר יטב בעיניך; ויקם דוד, ויכרת את-כנף-המעיל אשר-לשאול--בלט. ה ויהי, אחרי-כן, ויך לב-דוד, אתו--על אשר כרת, את-כנף אשר לשאול. ו ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה, אם-אעשה את-הדבר הזה לאדני למשיח יהוה--לשלח ידי, בו: כי-משיח יהוה, הוא. ז וישסע דוד את-אנשיו בדברים, ולא נתנם לקום אל-שאול; ושאול קם מהמערה, וילך בדרך. {ס}

ח ויקם דוד אחרי-כן, ויצא מן המערה מהמערה, ויקרא אחרי-שאול לאמר, אדני המלך; ויבט שאול אחריו, ויקד דוד אפים ארצה וישתחו. {ס}

ט ויאמר דוד לשאול, למה תשמע את-דברי אדם לאמר: הנה דוד, מבקש רעתך. י הנה היום הזה ראו עיניך, את אשר-נתנך יהוה היום בידי במערה, ואמר להרגך, ותחס עליך; ואמר, לא-אשלח ידי באדני--כי-משיח יהוה, הוא. יא ואבי ראה--גם ראה את-כנף מעילך, בידי: כי בכרתי את-כנף מעילך ולא הרגתיך, דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא-חטאתי לך--ואתה צדה את-נפשי, לקחתה. יב ישפט יהוה ביני ובינך, ונקמני יהוה ממך; וידי, לא תהיה-בך. יג כאשר יאמר, משל הקדמני, מרשעים, יצא רשע; וידי, לא תהיה-בך. יד אחרי מי יצא מלך ישראל, אחרי מי אתה רדף: אחרי כלב מת, אחרי פרעש אחד. טו והיה יהוה לדין, ושפט ביני ובינך; וירא וירב את-ריבי, וישפטני מידך. {פ}

טז ויהי ככלות דוד, לדבר את-הדברים האלה אל-שאול, ויאמר שאול, הקלך זה בני דוד; וישא שאול קלו, ויבך. יז ויאמר, אל-דוד, צדיק אתה, ממני: כי אתה גמלתני הטובה, ואני גמלתיך הרעה. יח ואת ואתה הגדת היום, את אשר-עשיתה אתי טובה--את אשר סגרני יהוה בידך, ולא הרגתני. יט וכי-ימצא איש את-איבו, ושלחו בדרך טובה; ויהוה, ישלמך טובה, תחת היום הזה, אשר עשיתה לי. כ ועתה הנה ידעתי, כי מלך תמלוך; וקמה, בידך, ממלכת, ישראל. כא ועתה, השבעה לי ביהוה, אם-תכרית את-זרעי, אחרי; ואם-תשמיד את-שמי, מבית אבי. כב וישבע דוד, לשאול; וילך שאול, אל-ביתו, ודוד ואנשיו, עלו על-המצודה. {ס}