תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק י

א ויקח שמואל את-פך השמן, ויצק על-ראשו--וישקהו; ויאמר--הלוא כי-משחך יהוה על-נחלתו, לנגיד. ב בלכתך היום, מעמדי, ומצאת שני אנשים עם-קברת רחל בגבול בנימן, בצלצח; ואמרו אליך, נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש, והנה נטש אביך את-דברי האתנות, ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני. ג וחלפת משם והלאה, ובאת עד-אלון תבור, ומצאוך שם שלשה אנשים, עלים אל-האלהים בית-אל; אחד נשא שלשה גדיים, ואחד נשא שלשת ככרות לחם, ואחד, נשא נבל-יין. ד ושאלו לך, לשלום; ונתנו לך שתי-לחם, ולקחת מידם. ה אחר כן, תבוא גבעת האלהים, אשר-שם, נצבי פלשתים; ויהי כבאך שם העיר, ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה, ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור, והמה מתנבאים. ו וצלחה עליך רוח יהוה, והתנבית עמם; ונהפכת, לאיש אחר. ז והיה, כי תבאינה תבאנה האתות האלה--לך: עשה לך אשר תמצא ידך, כי האלהים עמך. ח וירדת לפני, הגלגל, והנה אנכי ירד אליך, להעלות עלות לזבח זבחי שלמים; שבעת ימים תוחל, עד-בואי אליך, והודעתי לך, את אשר תעשה. ט והיה, כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל, ויהפך-לו אלהים, לב אחר; ויבאו כל-האתות האלה, ביום ההוא. {ס}

י ויבאו שם הגבעתה, והנה חבל-נבאים לקראתו; ותצלח עליו רוח אלהים, ויתנבא בתוכם. יא ויהי, כל-יודעו מאתמול שלשם, ויראו, והנה עם-נבאים נבא: {ס} ויאמר העם איש אל-רעהו, מה-זה היה לבן-קיש--הגם שאול, בנביאים. יב ויען איש משם ויאמר, ומי אביהם; על-כן היתה למשל, הגם שאול בנבאים. יג ויכל, מהתנבות, ויבא, הבמה. יד ויאמר דוד שאול אליו ואל-נערו, אן הלכתם; ויאמר, לבקש את-האתנות, ונראה כי-אין, ונבוא אל-שמואל. טו ויאמר, דוד שאול: הגידה-נא לי, מה-אמר לכם שמואל. טז ויאמר שאול, אל-דודו, הגד הגיד לנו, כי נמצאו האתנות; ואת-דבר המלוכה לא-הגיד לו, אשר אמר שמואל. {פ}

יז ויצעק שמואל את-העם, אל-יהוה המצפה. יח ויאמר אל-בני ישראל, {פ}

כה-אמר יהוה אלהי ישראל, אנכי העליתי את-ישראל, ממצרים; ואציל אתכם, מיד מצרים, ומיד כל-הממלכות, הלחצים אתכם. יט ואתם היום מאסתם את-אלהיכם, אשר-הוא מושיע לכם מכל-רעותיכם וצרתיכם, ותאמרו לו, כי-מלך תשים עלינו; ועתה, התיצבו לפני יהוה, לשבטיכם, ולאלפיכם. כ ויקרב שמואל, את כל-שבטי ישראל; וילכד, שבט בנימן. כא ויקרב את-שבט בנימן, למשפחתו, ותלכד, משפחת המטרי; וילכד שאול בן-קיש, ויבקשהו ולא נמצא. כב וישאלו-עוד, ביהוה, הבא עוד, הלם איש; {ס} ויאמר יהוה, הנה-הוא נחבא אל-הכלים. כג וירצו ויקחהו משם, ויתיצב בתוך העם; ויגבה, מכל-העם, משכמו, ומעלה. כד ויאמר שמואל אל-כל-העם, הראיתם אשר בחר-בו יהוה, כי אין כמהו, בכל-העם; וירעו כל-העם ויאמרו, יחי המלך. {ס}

כה וידבר שמואל אל-העם, את משפט המלכה, ויכתב בספר, וינח לפני יהוה; וישלח שמואל את-כל-העם, איש לביתו. כו וגם-שאול--הלך לביתו, גבעתה; וילכו עמו--החיל, אשר-נגע אלהים בלבם. כז ובני בליעל אמרו, מה-ישענו זה, ויבזהו, ולא-הביאו לו מנחה; ויהי, כמחריש. {פ}