תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
- שמואל ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
א ויברח דוד, מנוות מניות ברמה; ויבא ויאמר לפני יהונתן, מה עשיתי מה-עוני ומה-חטאתי לפני אביך--כי מבקש, את-נפשי. ב ויאמר לו חלילה, לא תמות--הנה לו-עשה לא-יעשה אבי דבר גדול או דבר קטן, ולא יגלה את-אזני; ומדוע יסתיר אבי ממני את-הדבר הזה, אין זאת. ג וישבע עוד דוד, ויאמר ידע ידע אביך כי-מצאתי חן בעיניך, ויאמר אל-ידע-זאת יהונתן, פן-יעצב; ואולם, חי-יהוה וחי נפשך--כי כפשע, ביני ובין המות. ד ויאמר יהונתן, אל-דוד: מה-תאמר נפשך, ואעשה-לך. {פ}
ה ויאמר דוד אל-יהונתן, הנה-חדש מחר, ואנכי ישב-אשב עם-המלך, לאכול; ושלחתני ונסתרתי בשדה, עד הערב השלשית. ו אם-פקד יפקדני, אביך: ואמרת, נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית-לחם עירו--כי זבח הימים שם, לכל-המשפחה. ז אם-כה יאמר טוב, שלום לעבדך; ואם-חרה יחרה, לו--דע, כי-כלתה הרעה מעמו. ח ועשית חסד, על-עבדך, כי בברית יהוה, הבאת את-עבדך עמך; ואם-יש-בי עון המיתני אתה, ועד-אביך למה-זה תביאני. {פ}
ט ויאמר יהונתן, חלילה לך: כי אם-ידע אדע, כי-כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך--ולא אתה, אגיד לך. {ס}
י ויאמר דוד אל-יהונתן, מי יגיד לי; או מה-יענך אביך, קשה. {ס}
יא ויאמר יהונתן אל-דוד, לכה ונצא השדה; ויצאו שניהם, השדה. {ס}
יב ויאמר יהונתן אל-דוד, יהוה אלהי ישראל כי-אחקר את-אבי כעת מחר השלשית, והנה-טוב, אל-דוד--ולא-אז אשלח אליך, וגליתי את-אזנך. יג כה-יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף, כי-ייטב אל-אבי את-הרעה עליך--וגליתי את-אזנך, ושלחתיך והלכת לשלום; ויהי יהוה עמך, כאשר היה עם-אבי. יד ולא, אם-עודני חי; ולא-תעשה עמדי חסד יהוה, ולא אמות. טו ולא-תכרית את-חסדך מעם ביתי, עד-עולם; ולא, בהכרת יהוה את-איבי דוד, איש, מעל פני האדמה. טז ויכרת יהונתן, עם-בית דוד; ובקש יהוה, מיד איבי דוד. יז ויוסף יהונתן להשביע את-דוד, באהבתו אתו: כי-אהבת נפשו, אהבו. {ס}
יח ויאמר-לו יהונתן, מחר חדש; ונפקדת, כי יפקד מושבך. יט ושלשת, תרד מאד, ובאת אל-המקום, אשר-נסתרת שם ביום המעשה; וישבת, אצל האבן האזל. כ ואני, שלשת החצים צדה אורה, לשלח-לי, למטרה. כא והנה אשלח את-הנער, לך מצא את-החצים: אם-אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה, קחנו ובאה כי-שלום לך ואין דבר--חי-יהוה. כב ואם-כה אמר לעלם, הנה החצים ממך והלאה--לך, כי שלחך יהוה. כג והדבר--אשר דברנו, אני ואתה: הנה יהוה ביני ובינך, עד-עולם. {ס}
כד ויסתר דוד, בשדה; ויהי החדש, וישב המלך על- אל- הלחם לאכול. כה וישב המלך על-מושבו כפעם בפעם, אל-מושב הקיר, ויקם יהונתן, וישב אבנר מצד שאול; ויפקד, מקום דוד. כו ולא-דבר שאול מאומה, ביום ההוא: כי אמר מקרה הוא, בלתי טהור הוא כי-לא טהור. {ס}
כז ויהי, ממחרת החדש השני, ויפקד, מקום דוד; {פ}
ויאמר שאול, אל-יהונתן בנו, מדוע לא-בא בן-ישי גם-תמול גם-היום, אל-הלחם.
כח ויען יהונתן, את-שאול: נשאל נשאל דוד מעמדי, עד-בית לחם.
כט ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר, והוא צוה-לי אחי, ועתה אם-מצאתי חן בעיניך, אמלטה נא ואראה את-אחי; על-כן לא-בא, אל-שלחן המלך. {ס}
ל ויחר-אף שאול, ביהונתן, ויאמר לו, בן-נעות המרדות: הלוא ידעתי, כי-בחר אתה לבן-ישי, לבשתך, ולבשת ערות אמך. לא כי כל-הימים, אשר בן-ישי חי על-האדמה, לא תכון, אתה ומלכותך; ועתה, שלח וקח אתו אלי--כי בן-מות, הוא. {ס}
לב ויען, יהונתן, את-שאול, אביו; ויאמר אליו למה יומת, מה עשה. לג ויטל שאול את-החנית עליו, להכתו; וידע, יהונתן, כי-כלה היא מעם אביו, להמית את-דוד. {ס}
לד ויקם יהונתן מעם השלחן, בחרי-אף; ולא-אכל ביום-החדש השני, לחם--כי נעצב אל-דוד, כי הכלמו אביו. {ס}
לה ויהי בבקר, ויצא יהונתן השדה למועד דוד; ונער קטן, עמו. לו ויאמר לנערו--רץ מצא נא את-החצים, אשר אנכי מורה; הנער רץ, והוא-ירה החצי להעברו. לז ויבא הנער עד-מקום החצי, אשר ירה יהונתן; ויקרא יהונתן אחרי הנער, ויאמר, הלוא החצי, ממך והלאה. לח ויקרא יהונתן אחרי הנער, מהרה חושה אל-תעמד; וילקט נער יהונתן, את-החצי החצים, ויבא, אל-אדניו. לט והנער, לא-ידע מאומה; אך יהונתן ודוד, ידעו את-הדבר. {ס}
מ ויתן יהונתן את-כליו, אל-הנער אשר-לו; ויאמר לו, לך הביא העיר. מא הנער, בא, ודוד קם מאצל הנגב, ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים; וישקו איש את-רעהו, ויבכו איש את-רעהו, עד-דוד, הגדיל. מב ויאמר יהונתן לדוד, לך לשלום: אשר נשבענו שנינו אנחנו, בשם יהוה לאמר, יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך, עד-עולם. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שמואל - הכול
שמואל א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
- שמואל ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד