תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק יא

א ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים, וישלח דוד את-יואב ואת-עבדיו עמו ואת-כל-ישראל וישחתו את-בני עמון, ויצרו, על-רבה; ודוד, יושב בירושלם. {ס}

ב ויהי לעת הערב, ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על-גג בית-המלך, וירא אשה רחצת, מעל הגג; והאשה, טובת מראה מאד. ג וישלח דוד, וידרש לאשה; ויאמר, הלוא-זאת בת-שבע בת-אליעם--אשת, אוריה החתי. ד וישלח דוד מלאכים ויקחה, ותבוא אליו וישכב עמה, והיא מתקדשת, מטמאתה; ותשב, אל-ביתה. ה ותהר, האשה; ותשלח ותגד לדוד, ותאמר הרה אנכי. ו וישלח דוד, אל-יואב, שלח אלי, את-אוריה החתי; וישלח יואב את-אוריה, אל-דוד. ז ויבא אוריה, אליו; וישאל דוד, לשלום יואב ולשלום העם, ולשלום, המלחמה. ח ויאמר דוד לאוריה, רד לביתך ורחץ רגליך; ויצא אוריה מבית המלך, ותצא אחריו משאת המלך. ט וישכב אוריה, פתח בית המלך, את, כל-עבדי אדניו; ולא ירד, אל-ביתו. י ויגדו לדוד לאמר, לא-ירד אוריה אל-ביתו; ויאמר דוד אל-אוריה, הלוא מדרך אתה בא--מדוע, לא-ירדת אל-ביתך. יא ויאמר אוריה אל-דוד, הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על-פני השדה חנים, ואני אבוא אל-ביתי לאכל ולשתות, ולשכב עם-אשתי; חיך וחי נפשך, אם-אעשה את-הדבר הזה. יב ויאמר דוד אל-אוריה, שב בזה גם-היום--ומחר אשלחך; וישב אוריה בירושלם ביום ההוא, וממחרת. יג ויקרא-לו דוד, ויאכל לפניו וישת--וישכרהו; ויצא בערב, לשכב במשכבו עם-עבדי אדניו, ואל-ביתו, לא ירד. יד ויהי בבקר, ויכתב דוד ספר אל-יואב; וישלח, ביד אוריה. טו ויכתב בספר, לאמר: הבו את-אוריה, אל-מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו, ונכה ומת. {ס}

טז ויהי, בשמור יואב אל-העיר; ויתן, את-אוריה, אל-המקום אשר ידע, כי אנשי-חיל שם. יז ויצאו אנשי העיר, וילחמו את-יואב, ויפל מן-העם, מעבדי דוד; וימת, גם אוריה החתי. יח וישלח, יואב; ויגד לדוד, את-כל-דברי המלחמה. יט ויצו את-המלאך, לאמר: ככלותך, את כל-דברי המלחמה--לדבר אל-המלך. כ והיה, אם-תעלה חמת המלך, ואמר לך, מדוע נגשתם אל-העיר להלחם: הלוא ידעתם, את אשר-ירו מעל החומה. כא מי-הכה את-אבימלך בן-ירבשת, הלוא-אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ, למה נגשתם, אל-החומה; ואמרת--גם עבדך אוריה החתי, מת. כב וילך, המלאך; ויבא ויגד לדוד, את כל-אשר שלחו יואב. כג ויאמר המלאך, אל-דוד, כי-גברו עלינו האנשים, ויצאו אלינו השדה; ונהיה עליהם, עד-פתח השער. כד ויראו המוראים אל-עבדיך מעל החומה, וימותו מעבדי המלך; וגם, עבדך אוריה החתי--מת. {ס}

כה ויאמר דוד אל-המלאך, כה-תאמר אל-יואב אל-ירע בעיניך את-הדבר הזה--כי-כזה וכזה, תאכל החרב; החזק מלחמתך אל-העיר והרסה, וחזקהו. כו ותשמע אשת אוריה, כי-מת אוריה אישה; ותספד, על-בעלה. כז ויעבר האבל, וישלח דוד ויאספה אל-ביתו ותהי-לו לאשה, ותלד לו, בן; וירע הדבר אשר-עשה דוד, בעיני יהוה. {פ}