תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק כב

א וילך דוד משם, וימלט אל-מערת עדלם; וישמעו אחיו וכל-בית אביו, וירדו אליו שמה. ב ויתקבצו אליו כל-איש מצוק וכל-איש אשר-לו נשא, וכל-איש מר-נפש, ויהי עליהם, לשר; ויהיו עמו, כארבע מאות איש. ג וילך דוד משם, מצפה מואב; ויאמר אל-מלך מואב, יצא-נא אבי ואמי אתכם, עד אשר אדע, מה-יעשה-לי אלהים. ד וינחם, את-פני מלך מואב; וישבו עמו, כל-ימי היות-דוד במצודה. {ס}

ה ויאמר גד הנביא אל-דוד, לא תשב במצודה--לך ובאת-לך, ארץ יהודה; וילך דוד, ויבא יער חרת. {ס}

ו וישמע שאול--כי נודע דוד, ואנשים אשר אתו; ושאול יושב בגבעה תחת-האשל ברמה, וחניתו בידו, וכל-עבדיו, נצבים עליו. ז ויאמר שאול, לעבדיו הנצבים עליו, שמעו-נא, בני ימיני: גם-לכלכם, יתן בן-ישי שדות וכרמים--לכלכם ישים, שרי אלפים ושרי מאות. ח כי קשרתם כלכם עלי, ואין-גלה את-אזני בכרת-בני עם-בן-ישי, ואין-חלה מכם עלי, וגלה את-אזני: כי הקים בני את-עבדי עלי לארב, כיום הזה. {ס}

ט ויען דאג האדמי, והוא נצב על-עבדי-שאול--ויאמר: ראיתי, את-בן-ישי, בא נבה, אל-אחימלך בן-אחטוב. י וישאל-לו, ביהוה, וצידה, נתן לו; ואת, חרב גלית הפלשתי--נתן לו. יא וישלח המלך לקרא את-אחימלך בן-אחיטוב הכהן, ואת כל-בית אביו הכהנים--אשר בנב; ויבאו כלם, אל-המלך. {ס}

יב ויאמר שאול, שמע-נא בן-אחיטוב; ויאמר, הנני אדני. יג ויאמר אלו, שאול, למה קשרתם עלי, אתה ובן-ישי--בתתך לו לחם וחרב, ושאול לו באלהים, לקום אלי לארב, כיום הזה. {ס}

יד ויען אחימלך את-המלך, ויאמר: ומי בכל-עבדיך כדוד נאמן, וחתן המלך וסר אל-משמעתך ונכבד בביתך. טו היום החלתי לשאול- לשאל- לו באלהים, חלילה לי: אל-ישם המלך בעבדו דבר, בכל-בית אבי--כי לא-ידע עבדך בכל-זאת, דבר קטן או גדול. טז ויאמר המלך, מות תמות אחימלך: אתה, וכל-בית אביך. יז ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה, כי גם-ידם עם-דוד, וכי ידעו כי-ברח הוא, ולא גלו את-אזנו אזני; ולא-אבו עבדי המלך, לשלח את-ידם, לפגע, בכהני יהוה. {ס}

יח ויאמר המלך, לדויג לדואג, סב אתה, ופגע בכהנים; ויסב דויג דואג האדמי, ויפגע-הוא בכהנים, וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש, נשא אפוד בד. יט ואת נב עיר-הכהנים, הכה לפי-חרב, מאיש ועד-אשה, מעולל ועד-יונק; ושור וחמור ושה, לפי-חרב. כ וימלט בן-אחד, לאחימלך בן-אחטוב, ושמו, אביתר; ויברח, אחרי דוד. כא ויגד אביתר, לדוד: כי הרג שאול, את כהני יהוה. כב ויאמר דוד לאביתר, ידעתי ביום ההוא כי-שם דויג דואג האדמי, כי-הגד יגיד, לשאול: אנכי סבתי, בכל-נפש בית אביך. כג שבה אתי אל-תירא, כי אשר-יבקש את-נפשי יבקש את-נפשך: כי-משמרת אתה, עמדי. {ס}