תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק י

א ויהי, אחרי-כן, וימת, מלך בני עמון; וימלך חנון בנו, תחתיו. ב ויאמר דוד אעשה-חסד עם-חנון בן-נחש, כאשר עשה אביו עמדי חסד, וישלח דוד לנחמו ביד-עבדיו, אל-אביו; ויבאו עבדי דוד, ארץ בני עמון. ג ויאמרו שרי בני-עמון אל-חנון אדניהם, המכבד דוד את-אביך בעיניך--כי-שלח לך, מנחמים; הלוא בעבור חקר את-העיר, ולרגלה ולהפכה, שלח דוד את-עבדיו, אליך. ד ויקח חנון את-עבדי דוד, ויגלח את-חצי זקנם, ויכרת את-מדויהם בחצי, עד שתותיהם; וישלחם. ה ויגדו לדוד וישלח לקראתם, כי-היו האנשים נכלמים מאד; ויאמר המלך שבו בירחו, עד-יצמח זקנכם ושבתם. ו ויראו בני עמון, כי נבאשו בדוד; וישלחו בני-עמון וישכרו את-ארם בית-רחוב ואת-ארם צובא, עשרים אלף רגלי, ואת-מלך מעכה אלף איש, ואיש טוב שנים-עשר אלף איש. ז וישמע, דוד; וישלח, את-יואב, ואת כל-הצבא, הגברים. ח ויצאו בני עמון, ויערכו מלחמה פתח השער; וארם צובא ורחוב ואיש-טוב ומעכה, לבדם בשדה. ט וירא יואב, כי-היתה אליו פני המלחמה, מפנים, ומאחור; ויבחר, מכל בחורי בישראל ישראל, ויערך, לקראת ארם. י ואת, יתר העם, נתן, ביד אבשי אחיו; ויערך, לקראת בני עמון. יא ויאמר, אם-תחזק ארם ממני--והיתה לי, לישועה; ואם-בני עמון יחזקו ממך, והלכתי להושיע לך. יב חזק ונתחזק בעד-עמנו, ובעד ערי אלהינו; ויהוה, יעשה הטוב בעיניו. יג ויגש יואב, והעם אשר עמו, למלחמה, בארם; וינסו, מפניו. יד ובני עמון ראו, כי-נס ארם, וינסו מפני אבישי, ויבאו העיר; וישב יואב, מעל בני עמון, ויבא, ירושלם. טו וירא ארם, כי נגף לפני ישראל; ויאספו, יחד. טז וישלח הדדעזר, ויצא את-ארם אשר מעבר הנהר, ויבאו, חילם; ושובך שר-צבא הדדעזר, לפניהם. {ס}

יז ויגד לדוד, ויאסף את-כל-ישראל ויעבר את-הירדן, ויבא, חלאמה; ויערכו ארם לקראת דוד, וילחמו עמו. יח וינס ארם, מפני ישראל, ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב, וארבעים אלף פרשים; ואת שובך שר-צבאו הכה, וימת שם. יט ויראו כל-המלכים עבדי הדדעזר, כי נגפו לפני ישראל, וישלמו את-ישראל, ויעבדום; ויראו ארם, להושיע עוד את-בני עמון. {פ}