תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק יז

א ויאספו פלשתים את-מחניהם, למלחמה, ויאספו, שכה אשר ליהודה; ויחנו בין-שוכה ובין-עזקה, באפס דמים.  ב ושאול ואיש-ישראל נאספו, ויחנו בעמק האלה; ויערכו מלחמה, לקראת פלשתים.  ג ופלשתים עמדים אל-ההר, מזה, וישראל עמדים אל-ההר, מזה; והגיא, ביניהם.  ד ויצא איש-הבנים ממחנות פלשתים, גלית שמו מגת:  גבהו, שש אמות וזרת.  ה וכובע נחשת על-ראשו, ושריון קשקשים הוא לבוש; ומשקל, השריון--חמשת-אלפים שקלים, נחשת.  ו ומצחת נחשת, על-רגליו; וכידון נחשת, בין כתפיו.  ז וחץ ועץ חניתו, כמנור ארגים, ולהבת חניתו, שש-מאות שקלים ברזל; ונשא הצנה, הלך לפניו.  ח ויעמד, ויקרא אל-מערכת ישראל, ויאמר להם, למה תצאו לערך מלחמה:  הלוא אנכי הפלשתי, ואתם עבדים לשאול--ברו-לכם איש, וירד אלי.  ט אם-יוכל להלחם אתי, והכני--והיינו לכם, לעבדים; ואם-אני אוכל-לו, והכיתיו--והייתם לנו לעבדים, ועבדתם אתנו.  י ויאמר, הפלשתי, אני חרפתי את-מערכות ישראל, היום הזה; תנו-לי איש, ונלחמה יחד.  יא וישמע שאול וכל-ישראל, את-דברי הפלשתי האלה; ויחתו ויראו, מאד.  {פ}

יב ודוד בן-איש אפרתי הזה, מבית לחם יהודה, ושמו ישי, ולו שמנה בנים; והאיש בימי שאול, זקן בא באנשים.  יג וילכו שלשת בני-ישי, הגדלים--הלכו אחרי-שאול, למלחמה; ושם שלשת בניו, אשר הלכו במלחמה--אליאב הבכור ומשנהו אבינדב, והשלשי שמה.  יד ודוד, הוא הקטן; ושלשה, הגדלים, הלכו, אחרי שאול.  {ס}

טו ודוד הלך ושב, מעל שאול, לרעות את-צאן אביו, בית-לחם.  טז ויגש הפלשתי, השכם והערב; ויתיצב, ארבעים יום.  {פ}

יז ויאמר ישי לדוד בנו, קח-נא לאחיך איפת הקליא הזה, ועשרה לחם, הזה; והרץ המחנה, לאחיך.  יח ואת עשרת חרצי החלב, האלה, תביא, לשר-האלף; ואת-אחיך תפקד לשלום, ואת-ערבתם תקח.  יט ושאול והמה וכל-איש ישראל, בעמק האלה; נלחמים, עם-פלשתים.  {ס}

כ וישכם דוד בבקר, ויטש את-הצאן על-שמר, וישא וילך, כאשר צוהו ישי; ויבא, המעגלה, והחיל היצא אל-המערכה, והרעו במלחמה.  כא ותערך ישראל ופלשתים, מערכה לקראת מערכה.  כב ויטש דוד את-הכלים מעליו, על-יד שומר הכלים, וירץ, המערכה; ויבא, וישאל לאחיו לשלום.  כג והוא מדבר עמם, והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות ממערכות פלשתים, וידבר, כדברים האלה; וישמע, דוד.  כד וכל איש ישראל, בראותם את-האיש; וינסו, מפניו, וייראו, מאד.  כה ויאמר איש ישראל, הראיתם האיש העלה הזה--כי לחרף את-ישראל, עלה; והיה האיש אשר-יכנו יעשרנו המלך עשר גדול, ואת-בתו יתן-לו, ואת בית אביו, יעשה חפשי בישראל.  {פ}

כו ויאמר דוד, אל-האנשים העמדים עמו לאמר, מה-יעשה לאיש אשר יכה את-הפלשתי הלז, והסיר חרפה מעל ישראל:  כי מי, הפלשתי הערל הזה, כי חרף, מערכות אלהים חיים.  כז ויאמר לו העם, כדבר הזה לאמר:  כה יעשה, לאיש אשר יכנו.  כח וישמע אליאב אחיו הגדול, בדברו אל-האנשים; ויחר-אף אליאב בדוד ויאמר למה-זה ירדת, ועל-מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר--אני ידעתי את-זדנך ואת רע לבבך, כי למען ראות המלחמה ירדת.  כט ויאמר דוד, מה עשיתי עתה; הלוא, דבר הוא.  ל ויסב מאצלו אל-מול אחר, ויאמר כדבר הזה; וישבהו העם דבר, כדבר הראשון.  לא וישמעו, הדברים, אשר, דבר דוד; ויגדו לפני-שאול, ויקחהו.  לב ויאמר דוד אל-שאול, אל-יפל לב-אדם עליו; עבדך ילך, ונלחם עם-הפלשתי הזה.  לג ויאמר שאול אל-דוד, לא תוכל ללכת אל-הפלשתי הזה, להלחם, עמו:  כי-נער אתה, והוא איש מלחמה מנעריו.  {ס}

לד ויאמר דוד אל-שאול, רעה היה עבדך לאביו בצאן; ובא הארי ואת-הדוב, ונשא שה מהעדר.  לה ויצאתי אחריו והכתיו, והצלתי מפיו; ויקם עלי--והחזקתי בזקנו, והכתיו והמיתיו.  לו גם את-הארי גם-הדב, הכה עבדך; והיה הפלשתי הערל הזה, כאחד מהם, כי חרף, מערכת אלהים חיים.  {ס}

לז ויאמר, דוד, יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב, הוא יצילני מיד הפלשתי הזה;  {ס}  ויאמר שאול אל-דוד לך, ויהוה יהיה עמך.  לח וילבש שאול את-דוד מדיו, ונתן קובע נחשת על-ראשו; וילבש אתו, שריון.  לט ויחגר דוד את-חרבו מעל למדיו ויאל ללכת, כי לא-נסה, ויאמר דוד אל-שאול לא אוכל ללכת באלה, כי לא נסיתי; ויסרם דוד, מעליו.  מ ויקח מקלו בידו, ויבחר-לו חמשה חלקי-אבנים מן-הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר-לו ובילקוט--וקלעו בידו; ויגש, אל-הפלשתי.  מא וילך, הפלשתי, הלך וקרב, אל-דוד; והאיש נשא הצנה, לפניו.  מב ויבט הפלשתי ויראה את-דוד, ויבזהו:  כי-היה נער, ואדמני עם-יפה מראה.  מג ויאמר הפלשתי, אל-דוד, הכלב אנכי, כי-אתה בא-אלי במקלות; ויקלל הפלשתי את-דוד, באלהיו.  מד ויאמר הפלשתי, אל-דוד:  לכה אלי--ואתנה את-בשרך, לעוף השמים ולבהמת השדה.  {ס}

מה ויאמר דוד, אל-הפלשתי, אתה בא אלי, בחרב ובחנית ובכידון; ואנכי בא-אליך, בשם יהוה צבאות, אלהי מערכות ישראל, אשר חרפת.  מו היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך, והסרתי את-ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה, לעוף השמים ולחית הארץ; וידעו, כל-הארץ, כי יש אלהים, לישראל.  מז וידעו כל-הקהל הזה, כי-לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה:  כי ליהוה המלחמה, ונתן אתכם בידנו.  {ס}

מח והיה כי-קם הפלשתי, וילך ויקרב לקראת דוד; וימהר דוד, וירץ המערכה לקראת הפלשתי.  מט וישלח דוד את-ידו אל-הכלי, ויקח משם אבן ויקלע, ויך את-הפלשתי, אל-מצחו; ותטבע האבן במצחו, ויפל על-פניו ארצה.  נ ויחזק דוד מן-הפלשתי בקלע ובאבן, ויך את-הפלשתי וימתהו; וחרב, אין ביד-דוד.  נא וירץ דוד ויעמד אל-הפלשתי ויקח את-חרבו וישלפה מתערה, וימתתהו, ויכרת-בה, את-ראשו; ויראו הפלשתים כי-מת גבורם, וינסו.  נב ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו, וירדפו את-הפלשתים, עד-בואך גיא, ועד שערי עקרון; ויפלו חללי פלשתים, בדרך שערים, ועד-גת, ועד-עקרון.  נג וישבו בני ישראל, מדלק אחרי פלשתים; וישסו, את-מחניהם.  נד ויקח דוד את-ראש הפלשתי, ויבאהו ירושלם; ואת-כליו, שם באהלו.  {ס}

נה וכראות שאול את-דוד, יצא לקראת הפלשתי, אמר אל-אבנר שר הצבא, בן-מי-זה הנער אבנר; ויאמר אבנר, חי-נפשך המלך אם-ידעתי.  נו ויאמר, המלך:  שאל אתה, בן-מי-זה העלם.  {ס}

נז וכשוב דוד, מהכות את-הפלשתי, ויקח אתו אבנר, ויבאהו לפני שאול; וראש הפלשתי, בידו.  נח ויאמר אליו שאול, בן-מי אתה הנער; ויאמר דוד, בן-עבדך ישי בית הלחמי.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד