תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק ל

א ויהי בבא דוד ואנשיו, צקלג--ביום השלישי; ועמלקי פשטו, אל-נגב ואל-צקלג, ויכו את-צקלג, וישרפו אתה באש.  ב וישבו את-הנשים אשר-בה מקטן ועד-גדול, לא המיתו איש; וינהגו, וילכו לדרכם.  ג ויבא דוד ואנשיו אל-העיר, והנה שרופה באש; ונשיהם ובניהם ובנתיהם, נשבו.  ד וישא דוד והעם אשר-אתו, את-קולם--ויבכו:  עד אשר אין-בהם כח, לבכות.  ה ושתי נשי-דוד, נשבו--אחינעם, היזרעלית, ואביגיל, אשת נבל הכרמלי.  ו ותצר לדוד מאד, כי-אמרו העם לסקלו--כי-מרה נפש כל-העם, איש על-בנו ועל-בנתיו; ויתחזק דוד, ביהוה אלהיו.  {ס}

ז ויאמר דוד, אל-אביתר הכהן בן-אחימלך, הגישה-נא לי, האפוד; ויגש אביתר את-האפוד, אל-דוד.  ח וישאל דוד ביהוה לאמר, ארדף אחרי הגדוד-הזה האשגנו; ויאמר לו רדף, כי-השג תשיג והצל תציל.  ט וילך דוד, הוא ושש-מאות איש אשר אתו, ויבאו, עד-נחל הבשור; והנותרים, עמדו.  י וירדף דוד, הוא וארבע-מאות איש; ויעמדו, מאתים איש, אשר פגרו, מעבר את-נחל הבשור.  יא וימצאו איש-מצרי בשדה, ויקחו אתו אל-דוד; ויתנו-לו לחם ויאכל, וישקהו מים.  יב ויתנו-לו פלח דבלה ושני צמקים, ויאכל, ותשב רוחו, אליו:  כי לא-אכל לחם, ולא-שתה מים, שלשה ימים, ושלשה לילות.  {ס}

יג ויאמר לו דוד למי-אתה, ואי מזה אתה; ויאמר נער מצרי אנכי, עבד לאיש עמלקי, ויעזבני אדני כי חליתי, היום שלשה.  יד אנחנו פשטנו נגב הכרתי, ועל-אשר ליהודה--ועל-נגב כלב; ואת-צקלג, שרפנו באש.  טו ויאמר אליו דוד, התורדני אל-הגדוד הזה; ויאמר השבעה לי באלהים אם-תמיתני, ואם-תסגרני ביד-אדני, ואורדך, אל-הגדוד הזה.  טז וירדהו, והנה נטשים על-פני כל-הארץ; אכלים ושתים, וחגגים, בכל השלל הגדול, אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה.  יז ויכם דוד מהנשף ועד-הערב, למחרתם; ולא-נמלט מהם איש, כי אם-ארבע מאות איש-נער אשר-רכבו על-הגמלים וינסו.  יח ויצל דוד, את כל-אשר לקחו עמלק; ואת-שתי נשיו, הציל דוד.  יט ולא נעדר-להם מן-הקטן ועד-הגדול ועד-בנים ובנות, ומשלל, ועד כל-אשר לקחו, להם:  הכל, השיב דוד.  כ ויקח דוד, את-כל-הצאן והבקר; נהגו, לפני המקנה ההוא, ויאמרו, זה שלל דוד.  כא ויבא דוד, אל-מאתים האנשים אשר-פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור, ויצאו לקראת דוד, ולקראת העם אשר-אתו; ויגש דוד את-העם, וישאל להם לשלום.  {ס}

כב ויען כל-איש-רע ובליעל, מהאנשים אשר הלכו עם-דוד, ויאמרו יען אשר לא-הלכו עמי, לא-נתן להם מהשלל אשר הצלנו:  כי-אם-איש את-אשתו ואת-בניו, וינהגו וילכו.  {ס}

כג ויאמר דוד, לא-תעשו כן אחי:  את אשר-נתן יהוה לנו, וישמר אתנו, ויתן את-הגדוד הבא עלינו, בידנו.  כד ומי ישמע לכם, לדבר הזה:  כי כחלק הירד במלחמה, וכחלק הישב על-הכלים--יחדו יחלקו.  {ס}

כה ויהי, מהיום ההוא ומעלה; וישמה לחק ולמשפט, לישראל, עד, היום הזה.  {פ}

כו ויבא דוד אל-צקלג, וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר:  הנה לכם  {ר}
ברכה, משלל איבי יהוה.  {ס}  כז לאשר בבית-אל  {ס}  ולאשר  {ר}
ברמות-נגב,  {ס}  ולאשר ביתר.  {ס}  כח ולאשר  {ר}
בערער  {ס}  ולאשר בשפמות,  {ס}  ולאשר  {ר}
באשתמע.  {ס}  כט ולאשר ברכל,  {ס}  ולאשר  {ר}
בערי הירחמאלי,  {ס}  ולאשר, בערי הקיני.  {ס}  ל ולאשר  {ר}
בחרמה  {ס}  ולאשר בבור-עשן,  {ס}  ולאשר  {ר}
בעתך.  {ס}  לא ולאשר, בחברון; ולכל-המקמות אשר-  {ר}
התהלך-שם דוד, הוא ואנשיו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד