תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק לח
האזנה לפרק זה
ירמיהו פרק לח
א וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן־מַתָּן, וּגְדַלְיָהוּ בֶּן־פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן־שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן־מַלְכִּיָּה: אֶת־הַדְּבָרִים--אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל־כָּל־הָעָם, לֵאמֹר.
ב כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת, יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר; וְהַיֹּצֵא אֶל־הַכַּשְׂדִּים יחיה וְחָיָה, וְהָיְתָה־לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי. {ס}
ג כֹּה, אָמַר יְהוָה: הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ־בָּבֶל--וּלְכָדָהּ.
ד וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־הַמֶּלֶךְ, יוּמַת נָא אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה--כִּי־עַל־כֵּן הוּא־מְרַפֵּא אֶת־יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת וְאֵת יְדֵי כָל־הָעָם, לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כִּי הָאִישׁ הַזֶּה, אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה--כִּי אִם־לְרָעָה.
ה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, הִנֵּה־הוּא בְּיֶדְכֶם: כִּי־אֵין הַמֶּלֶךְ, יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר.
ו וַיִּקְחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ, וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל־הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ, בַּחֲבָלִים; וּבַבּוֹר אֵין־מַיִם כִּי אִם־טִיט, וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט. {ס}
ז וַיִּשְׁמַע עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס, וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, כִּי־נָתְנוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ, אֶל־הַבּוֹר; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן.
ח וַיֵּצֵא עֶבֶד־מֶלֶךְ, מִבֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיְדַבֵּר אֶל־הַמֶּלֶךְ, לֵאמֹר.
ט אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֵת אֲשֶׁר־הִשְׁלִיכוּ, אֶל־הַבּוֹר; וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב, כִּי אֵין הַלֶּחֶם עוֹד בָּעִיר.
י וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ, אֵת עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר: קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה, שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים, וְהַעֲלִיתָ אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן־הַבּוֹר, בְּטֶרֶם יָמוּת.
יא וַיִּקַּח עֶבֶד־מֶלֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ, וַיָּבֹא בֵית־הַמֶּלֶךְ אֶל־תַּחַת הָאוֹצָר, וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלוֹיֵ הסחבות סְחָבוֹת, וּבְלוֹיֵ מְלָחִים; וַיְשַׁלְּחֵם אֶל־יִרְמְיָהוּ אֶל־הַבּוֹר, בַּחֲבָלִים.
יב וַיֹּאמֶר עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל־יִרְמְיָהוּ, שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ, מִתַּחַת, לַחֲבָלִים; וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ, כֵּן.
יג וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים, וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן־הַבּוֹר; וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. {ס}
יד וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, וַיִּקַּח אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו, אֶל־מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי, אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־יִרְמְיָהוּ, שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר--אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, דָּבָר.
טו וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ, אֶל־צִדְקִיָּהוּ, כִּי אַגִּיד לְךָ, הֲלוֹא הָמֵת תְּמִיתֵנִי; וְכִי, אִיעָצְךָ, לֹא תִשְׁמַע, אֵלָי.
טז וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, אֶל־יִרְמְיָהוּ--בַּסֵּתֶר לֵאמֹר: חַי־יְהוָה את אֲשֶׁר עָשָׂה־לָנוּ אֶת־הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת, אִם־אֲמִיתֶךָ, וְאִם־אֶתֶּנְךָ בְּיַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶׁךָ. {ס}
יז וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־צִדְקִיָּהוּ {ס} כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִם־יָצֹא תֵצֵא אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ, וְהָעִיר הַזֹּאת, לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ; וְחָיִתָה, אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
יח וְאִם לֹא־תֵצֵא, אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל--וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים, וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ; וְאַתָּה, לֹא־תִמָּלֵט מִיָּדָם. {ס}
יט וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, אֶל־יִרְמְיָהוּ: אֲנִי דֹאֵג אֶת־הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל־הַכַּשְׂדִּים--פֶּן־יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם, וְהִתְעַלְּלוּ־בִי.
כ וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ, לֹא יִתֵּנוּ; שְׁמַע־נָא בְּקוֹל יְהוָה, לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ--וְיִיטַב לְךָ, וּתְחִי נַפְשֶׁךָ.
כא וְאִם־מָאֵן אַתָּה, לָצֵאת--זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְהוָה.
כב וְהִנֵּה כָל־הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה, מוּצָאוֹת, אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל; וְהֵנָּה אֹמְרֹת, הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ, נָסֹגוּ אָחוֹר.
כג וְאֶת־כָּל־נָשֶׁיךָ וְאֶת־בָּנֶיךָ, מוֹצִאִים אֶל־הַכַּשְׂדִּים, וְאַתָּה, לֹא־תִמָּלֵט מִיָּדָם: כִּי בְיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּתָּפֵשׂ, וְאֶת־הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ. {ס}
כד וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ, אִישׁ אַל־יֵדַע בַּדְּבָרִים־הָאֵלֶּה--וְלֹא תָמוּת.
כה וְכִי־יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים, כִּי־דִבַּרְתִּי אִתָּךְ, וּבָאוּ אֵלֶיךָ וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הַגִּידָה־נָּא לָנוּ מַה־דִּבַּרְתָּ אֶל־הַמֶּלֶךְ אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ, וְלֹא נְמִיתֶךָ; וּמַה־דִּבֶּר אֵלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ.
כו וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, מַפִּיל־אֲנִי תְחִנָּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן, לָמוּת שָׁם. {פ}
כז וַיָּבֹאוּ כָל־הַשָּׂרִים אֶל־יִרְמְיָהוּ, וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ, וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא־נִשְׁמַע הַדָּבָר.
כח וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, עַד־יוֹם אֲשֶׁר־נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם; {ס} וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם.
תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק לח
