תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק ל
האזנה לפרק זה
א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.
ב כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: כְּתָב־לְךָ, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ--אֶל־סֵפֶר.
ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִים, אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם--וִירֵשׁוּהָ. {פ}
ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־יִשְׂרָאֵל--וְאֶל־יְהוּדָה.
ה כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ--פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם.
ו שַׁאֲלוּ־נָא וּרְאוּ, אִם־יֹלֵד זָכָר: מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל־גֶּבֶר יָדָיו עַל־חֲלָצָיו, כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים, לְיֵרָקוֹן.
ז הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת־צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ.
ח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וּמוֹסְרוֹתֶיךָ, אֲנַתֵּק; וְלֹא־יַעַבְדוּ־בוֹ עוֹד, זָרִים.
ט וְעָבְדוּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם. {ס}
י וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם־יְהוָה, וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.
יא כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם־יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֶךָ: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ. {פ}
יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ--נַחְלָה, מַכָּתֵךְ.
יג אֵין־דָּן דִּינֵךְ, לְמָזוֹר; רְפֻאוֹת תְּעָלָה, אֵין לָךְ.
יד כָּל־מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ: כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ, מוּסַר אַכְזָרִי--עַל רֹב עֲוֺנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ.
טו מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ: עַל רֹב עֲוֺנֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ--עָשִׂיתִי אֵלֶּה, לָךְ.
טז לָכֵן כָּל־אֹכְלַיִךְ, יֵאָכֵלוּ, וְכָל־צָרַיִךְ כֻּלָּם, בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ; וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה, וְכָל־בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז.
יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם־יְהוָה: כִּי נִדָּחָה, קָרְאוּ לָךְ--צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ. {ס}
יח כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי־שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב, וּמִשְׁכְּנֹתָיו, אֲרַחֵם; וְנִבְנְתָה עִיר עַל־תִּלָּהּ, וְאַרְמוֹן עַל־מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.
יט וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ, וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ.
כ וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם, וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן; וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל־לֹחֲצָיו.
כא וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא, וְהִקְרַבְתִּיו, וְנִגַּשׁ אֵלָי: כִּי מִי הוּא־זֶה עָרַב אֶת־לִבּוֹ, לָגֶשֶׁת אֵלַי--נְאֻם־יְהוָה.
כב וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. {ס}
כג הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה, חֵמָה יָצְאָה--סַעַר, מִתְגּוֹרֵר: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים, יָחוּל.
כד לֹא יָשׁוּב, חֲרוֹן אַף־יְהוָה, עַד־עֲשֹׂתוֹ וְעַד־הֲקִימוֹ, מְזִמּוֹת לִבּוֹ; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ.
כה בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם־יְהוָה, אֶהְיֶה לֵאלֹהִים, לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה, יִהְיוּ־לִי לְעָם. {ס}