תנ"ך -
ירמיהו - הכול פרק טז
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב לֹא-תִקַּח לְךָ, אִשָּׁה; וְלֹא-יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת, בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {ס}
ג כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, עַל-הַבָּנִים וְעַל-הַבָּנוֹת, הַיִּלּוֹדִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְעַל-אִמֹּתָם הַיֹּלְדוֹת אוֹתָם, וְעַל-אֲבוֹתָם הַמּוֹלִדִים אוֹתָם--בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
ד מְמוֹתֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ, לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ--לְדֹמֶן עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, יִהְיוּ; וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב, יִכְלוּ, וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. {ס}
ה כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, אַל-תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ, וְאַל-תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל-תָּנֹד לָהֶם: כִּי-אָסַפְתִּי אֶת-שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה, נְאֻם-יְהוָה--אֶת-הַחֶסֶד, וְאֶת-הָרַחֲמִים.
ו וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת, לֹא יִקָּבֵרוּ; וְלֹא-יִסְפְּדוּ לָהֶם--וְלֹא יִתְגֹּדַד, וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם.
ז וְלֹא-יִפְרְסוּ לָהֶם עַל-אֵבֶל, לְנַחֲמוֹ עַל-מֵת; וְלֹא-יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים, עַל-אָבִיו וְעַל-אִמּוֹ.
ח וּבֵית-מִשְׁתֶּה לֹא-תָבוֹא, לָשֶׁבֶת אוֹתָם, לֶאֱכֹל, וְלִשְׁתּוֹת. {פ}
ט כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם, וּבִימֵיכֶם--קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
י וְהָיָה, כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, הָאֵלֶּה; וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ, עַל-מֶה דִבֶּר יְהוָה עָלֵינוּ אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וּמֶה עֲוֺנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ, אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.
יא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, עַל אֲשֶׁר-עָזְבוּ אֲבוֹתֵיכֶם אוֹתִי נְאֻם-יְהוָה, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם; וְאֹתִי עָזָבוּ, וְאֶת-תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ.
יב וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשׂוֹת, מֵאֲבוֹתֵיכֶם; וְהִנְּכֶם הֹלְכִים, אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבּוֹ-הָרָע, לְבִלְתִּי, שְׁמֹעַ אֵלָי.
יג וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם, מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם; וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֶת-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, יוֹמָם וָלַיְלָה, אֲשֶׁר לֹא-אֶתֵּן לָכֶם, חֲנִינָה. {פ}
יד לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְלֹא-יֵאָמֵר עוֹד חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
טו כִּי אִם-חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה; וַהֲשִׁבֹתִים, עַל-אַדְמָתָם, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לַאֲבוֹתָם. {פ}
טז הִנְנִי שֹׁלֵחַ לדוגים לְדַיָּגִים רַבִּים, נְאֻם-יְהוָה--וְדִיגוּם; וְאַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים, וְצָדוּם מֵעַל כָּל-הַר וּמֵעַל כָּל-גִּבְעָה, וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים.
יז כִּי עֵינַי עַל-כָּל-דַּרְכֵיהֶם, לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי; וְלֹא-נִצְפַּן עֲוֺנָם, מִנֶּגֶד עֵינָי.
יח וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה, מִשְׁנֵה עֲוֺנָם וְחַטָּאתָם, עַל, חַלְּלָם אֶת-אַרְצִי: בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם, מָלְאוּ אֶת-נַחֲלָתִי. {פ}
יט יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי, וּמְנוּסִי--בְּיוֹם צָרָה; אֵלֶיךָ, גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי-אָרֶץ, וְיֹאמְרוּ אַךְ-שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, הֶבֶל וְאֵין-בָּם מוֹעִיל.
כ הֲיַעֲשֶׂה-לּוֹ אָדָם, אֱלֹהִים; וְהֵמָּה, לֹא אֱלֹהִים.
כא לָכֵן, הִנְנִי מוֹדִיעָם, בַּפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדִיעֵם אֶת-יָדִי וְאֶת-גְּבוּרָתִי; וְיָדְעוּ, כִּי-שְׁמִי יְהוָה. {ס}