תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק יד  
האזנה לפרק זה


ירמיהו פרק יד

א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, עַל־דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת.  ב אָבְלָה יְהוּדָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ; וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם, עָלָתָה.  ג וְאַדִּרֵיהֶם, שָׁלְחוּ צעוריהם צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם; בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא־מָצְאוּ מַיִם, שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם--בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ, וְחָפוּ רֹאשָׁם.  ד בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה, כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ; בֹּשׁוּ אִכָּרִים, חָפוּ רֹאשָׁם.  ה כִּי גַם־אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה, יָלְדָה וְעָזוֹב:  כִּי לֹא־הָיָה, דֶּשֶׁא.  ו וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל־שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים; כָּלוּ עֵינֵיהֶם, כִּי־אֵין עֵשֶׂב.  ז אִם־עֲוֺנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ--יְהוָה, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:  כִּי־רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ.  ח מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה--לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן.  ט לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא־יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה, וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא--אַל־תַּנִּחֵנוּ.  {ס}  י כֹּה־אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ--רַגְלֵיהֶם, לֹא חָשָׂכוּ; וַיהוָה, לֹא רָצָם--עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֺנָם, וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם.  {פ}
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי:  אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה, לְטוֹבָה.  יב כִּי יָצֻמוּ, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל־רִנָּתָם, וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה, אֵינֶנִּי רֹצָם:  כִּי, בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר, אָנֹכִי, מְכַלֶּה אוֹתָם.  {ס}  יג וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא־תִרְאוּ חֶרֶב, וְרָעָב, לֹא־יִהְיֶה לָכֶם:  כִּי־שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה.  {ס}  יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי--לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים, וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם; חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם ואלול וֶאֱלִיל, ותרמות וְתַרְמִית לִבָּם, הֵמָּה, מִתְנַבְּאִים לָכֶם.  {ס}  טו לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה, עַל־הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי וַאֲנִי לֹא־שְׁלַחְתִּים, וְהֵמָּה אֹמְרִים, חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת:  בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יִתַּמּוּ, הַנְּבִאִים הָהֵמָּה.  טז וְהָעָם אֲשֶׁר־הֵמָּה נִבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַחֶרֶב, וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה--הֵמָּה נְשֵׁיהֶם, וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם; וְשָׁפַכְתִּי עֲלֵיהֶם, אֶת־רָעָתָם.  יז וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם וְאַל־תִּדְמֶינָה:  כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה, בְּתוּלַת בַּת־עַמִּי--מַכָּה, נַחְלָה מְאֹד.  יח אִם־יָצָאתִי הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה חַלְלֵי־חֶרֶב, וְאִם בָּאתִי הָעִיר, וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב:  כִּי־גַם־נָבִיא גַם־כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל־אֶרֶץ, וְלֹא יָדָעוּ.  {ס}  יט הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה, אִם־בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ--מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה.  כ יָדַעְנוּ יְהוָה רִשְׁעֵנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ:  כִּי חָטָאנוּ, לָךְ.  כא אַל־תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל־תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר, אַל־תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.  כב הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים, וְאִם־הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים; הֲלֹא אַתָּה־הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וּנְקַוֶּה־לָּךְ--כִּי־אַתָּה עָשִׂיתָ, אֶת־כָּל־אֵלֶּה.  {פ}


תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק יד