תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק יד
האזנה לפרק זה

ירמיהו פרק יד

א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ, עַל־דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. ב אָבְלָה יְהוּדָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ; וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם, עָלָתָה. ג וְאַדִּרֵיהֶם, שָׁלְחוּ צעוריהם צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם; בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא־מָצְאוּ מַיִם, שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם--בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ, וְחָפוּ רֹאשָׁם. ד בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה, כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ; בֹּשׁוּ אִכָּרִים, חָפוּ רֹאשָׁם. ה כִּי גַם־אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה, יָלְדָה וְעָזוֹב: כִּי לֹא־הָיָה, דֶּשֶׁא. ו וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל־שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים; כָּלוּ עֵינֵיהֶם, כִּי־אֵין עֵשֶׂב. ז אִם־עֲוֺנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ--יְהוָה, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי־רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ. ח מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה--לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. ט לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא־יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה, וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא--אַל־תַּנִּחֵנוּ. {ס} י כֹּה־אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ--רַגְלֵיהֶם, לֹא חָשָׂכוּ; וַיהוָה, לֹא רָצָם--עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֺנָם, וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם. {פ}
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה, לְטוֹבָה. יב כִּי יָצֻמוּ, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל־רִנָּתָם, וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה, אֵינֶנִּי רֹצָם: כִּי, בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר, אָנֹכִי, מְכַלֶּה אוֹתָם. {ס} יג וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא־תִרְאוּ חֶרֶב, וְרָעָב, לֹא־יִהְיֶה לָכֶם: כִּי־שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {ס} יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי--לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים, וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם; חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם ואלול וֶאֱלִיל, ותרמות וְתַרְמִית לִבָּם, הֵמָּה, מִתְנַבְּאִים לָכֶם. {ס} טו לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה, עַל־הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי וַאֲנִי לֹא־שְׁלַחְתִּים, וְהֵמָּה אֹמְרִים, חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת: בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יִתַּמּוּ, הַנְּבִאִים הָהֵמָּה. טז וְהָעָם אֲשֶׁר־הֵמָּה נִבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַחֶרֶב, וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה--הֵמָּה נְשֵׁיהֶם, וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם; וְשָׁפַכְתִּי עֲלֵיהֶם, אֶת־רָעָתָם. יז וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם וְאַל־תִּדְמֶינָה: כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה, בְּתוּלַת בַּת־עַמִּי--מַכָּה, נַחְלָה מְאֹד. יח אִם־יָצָאתִי הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה חַלְלֵי־חֶרֶב, וְאִם בָּאתִי הָעִיר, וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב: כִּי־גַם־נָבִיא גַם־כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל־אֶרֶץ, וְלֹא יָדָעוּ. {ס} יט הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה, אִם־בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ--מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה. כ יָדַעְנוּ יְהוָה רִשְׁעֵנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ: כִּי חָטָאנוּ, לָךְ. כא אַל־תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל־תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר, אַל־תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. כב הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים, וְאִם־הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים; הֲלֹא אַתָּה־הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וּנְקַוֶּה־לָּךְ--כִּי־אַתָּה עָשִׂיתָ, אֶת־כָּל־אֵלֶּה. {פ}

תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק יד

‹ Chapter ›