תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק ל

א הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמור. ב כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, לאמור: כתוב-לך, את כל-הדברים אשר-דיברתי אליך--אל-ספר. ג כי הנה ימים באים, נאום-יהוה, ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה, אמר יהוה; והשיבותים, אל-הארץ אשר-נתתי לאבותם--וירשוה. {פ}

ד ואלה הדברים, אשר דיבר יהוה אל-ישראל--ואל-יהודה. ה כי-כה אמר יהוה, קול חרדה שמענו--פחד, ואין שלום. ו שאלו-נא וראו, אם-יולד זכר: מדוע ראיתי כל-גבר ידיו על-חלציו, כיולדה, ונהפכו כל-פנים, ליירקון. ז הוי, כי גדול היום ההוא--מאיין כמוהו; ועת-צרה היא ליעקוב, וממנה ייוושע. ח והיה ביום ההוא נאום יהוה צבאות, אשבור עולו מעל צווארך, ומוסרותיך, אנתק; ולא-יעבדו-בו עוד, זרים. ט ועבדו, את יהוה אלוהיהם, ואת דויד מלכם, אשר אקים להם. {ס}

י ואתה אל-תירא עבדי יעקוב נאום-יהוה, ואל-תיחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק, ואת-זרעך מארץ שביים; ושב יעקוב ושקט ושאנן, ואין מחריד. יא כי-איתך אני נאום-יהוה, להושיעך: כי אעשה כלה בכל-הגויים אשר הפיצותיך שם, אך אותך לא-אעשה כלה, וייסרתיך למשפט, ונקה לא אנקך. {פ}

יב כי כה אמר יהוה, אנוש לשברך--נחלה, מכתך. יג אין-דן דינך, למזור; רפואות תעלה, אין לך. יד כל-מאהבייך שכחוך, אותך לא ידרושו: כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי--על רוב עוונך, עצמו חטאותייך. טו מה-תזעק על-שברך, אנוש מכאובך: על רוב עוונך, עצמו חטאותייך--עשיתי אלה, לך. טז לכן כל-אוכלייך, ייאכלו, וכל-צרייך כולם, בשבי ילכו; והיו שואסייך למשיסה, וכל-בוזזייך אתן לבז. יז כי אעלה ארוכה לך וממכותייך ארפאך, נאום-יהוה: כי נידחה, קראו לך--ציון היא, דורש אין לה. {ס}

יח כה אמר יהוה, הנני-שב שבות אוהלי יעקוב, ומשכנותיו, ארחם; ונבנתה עיר על-תילה, וארמון על-משפטו יישב. יט ויצא מהם תודה, וקול משחקים; והרביתים ולא ימעטו, והכבדתים ולא יצערו. כ והיו בניו כקדם, ועדתו לפניי תיכון; ופקדתי, על כל-לוחציו. כא והיה אדירו ממנו, ומושלו מקרבו ייצא, והקרבתיו, וניגש אליי: כי מי הוא-זה ערב את-ליבו, לגשת אליי--נאום-יהוה. כב והייתם לי, לעם; ואנוכי, אהיה לכם לאלוהים. {ס}

כג הנה סערת יהוה, חמה יצאה--סער, מתגורר: על ראש רשעים, יחול. כד לא ישוב, חרון אף-יהוה, עד-עשותו ועד-הקימו, מזימות ליבו; באחרית הימים, תתבוננו בה. כה בעת ההיא, נאום-יהוה, אהיה לאלוהים, לכול משפחות ישראל; והמה, יהיו-לי לעם. {ס}