תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מ

א הדבר אשר-היה אל-ירמיהו, מאת יהוה, אחר שלח אותו נבוזראדן רב-טבחים, מן-הרמה--בקחתו אותו, והוא-אסור באזיקים בתוך כל-גלות ירושלים ויהודה, המוגלים, בבלה. ב וייקח רב-טבחים, לירמיהו; ויאמר אליו--יהוה אלוהיך דיבר את-הרעה הזאת, אל-המקום הזה. ג ויבא ויעש יהוה, כאשר דיבר: כי-חטאתם ליהוה ולא-שמעתם בקולו, והיה לכם הדבר הזה. ד ועתה הנה פיתחתיך היום, מן-האזיקים אשר על-ידיך--אם-טוב בעיניך לבוא איתי בבל בוא ואשים את-עיני עליך, ואם-רע בעיניך לבוא-איתי בבל חדל: ראה כל-הארץ לפניך, אל-טוב ואל-הישר בעיניך ללכת שמה לך. ה ועודנו לא-ישוב, ושובה אל-גדליה בן-אחיקם בן-שפן אשר הפקיד מלך-בבל בערי יהודה ושב איתו בתוך העם, או אל-כל-הישר בעיניך ללכת, לך; וייתן-לו רב-טבחים ארוחה ומשאת, וישלחהו. ו ויבוא ירמיהו אל-גדליה בן-אחיקם, המצפתה; ויישב איתו בתוך העם, הנשארים בארץ. {פ}

ז וישמעו כל-שרי החיילים אשר בשדה, המה ואנשיהם, כי-הפקיד מלך-בבל את-גדליהו בן-אחיקם, בארץ; וכי הפקיד איתו, אנשים ונשים וטף, ומדלת הארץ, מאשר לא-הוגלו בבלה. ח ויבואו אל-גדליה, המצפתה; וישמעאל בן-נתניהו ויוחנן ויונתן בני-קרח ושריה בן-תנחומת ובני עיפיי הנטופתי, ויזניהו בן-המעכתי--המה, ואנשיהם. ט ויישבע להם גדליהו בן-אחיקם בן-שפן, ולאנשיהם לאמור, אל-תיראו, מעבוד הכשדים; שבו בארץ, ועבדו את-מלך בבל--וייטב לכם. י ואני, הנני יושב במצפה, לעמוד לפני הכשדים, אשר יבואו אלינו; ואתם אספו יין וקיץ ושמן, ושימו בכליכם, ושבו, בעריכם אשר-תפשתם. יא וגם כל-היהודים אשר-במואב ובבני-עמון ובאדום ואשר בכל-הארצות, שמעו, כי-נתן מלך-בבל שארית, ליהודה; וכי הפקיד עליהם, את-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן. יב וישובו כל-היהודים, מכל-המקומות אשר נידחו-שם, ויבואו ארץ-יהודה אל-גדליהו, המצפתה; ויאספו יין וקיץ, הרבה מאוד. {ס}

יג ויוחנן, בן-קרח, וכל-שרי החיילים, אשר בשדה--באו אל-גדליהו, המצפתה. יד ויאמרו אליו, הידוע תדע כי בעליס מלך בני-עמון שלח את-ישמעאל בן-נתניה, להכותך, נפש; ולא-האמין להם, גדליהו בן-אחיקם. טו ויוחנן בן-קרח אמר אל-גדליהו בסתר במצפה לאמור, אלכה נא ואכה את-ישמעאל בן-נתניה, ואיש, לא יידע; למה יכך נפש, ונפוצו כל-יהודה הנקבצים אליך, ואבדה, שארית יהודה. טז ויאמר גדליהו בן-אחיקם אל-יוחנן בן-קרח, אל-תעשה את-הדבר הזה: כי-שקר אתה דובר, אל-ישמעאל. {פ}