תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מג

א ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל-כל-העם, את-כל-דברי יהוה אלוהיהם, אשר שלחו יהוה אלוהיהם, אליהם--את כל-הדברים, האלה. {ס}

ב ויאמר עזריה בן-הושעיה ויוחנן בן-קרח, וכל-האנשים הזדים: אומרים אל-ירמיהו, שקר אתה מדבר--לא שלחך יהוה אלוהינו לאמור, לא-תבואו מצריים לגור שם. ג כי, ברוך בן-נרייה, מסית אותך, בנו--למען תת אותנו ביד-הכשדים להמית אותנו, ולהגלות אותנו בבל. ד ולא-שמע יוחנן בן-קרח וכל-שרי החיילים, וכל-העם--בקול יהוה: לשבת, בארץ יהודה. ה וייקח יוחנן בן-קרח, וכל-שרי החיילים, את, כל-שארית יהודה--אשר-שבו, מכל-הגויים אשר נידחו-שם, לגור, בארץ יהודה. ו את-הגברים ואת-הנשים ואת-הטף, ואת-בנות המלך, ואת כל-הנפש אשר הניח נבוזראדן רב-טבחים, את-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן; ואת ירמיהו הנביא, ואת-ברוך בן-נרייהו. ז ויבואו ארץ מצריים, כי לא שמעו בקול יהוה; ויבואו, עד-תחפנחס. {ס}

ח ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו, בתחפנחס לאמור. ט קח בידך אבנים גדולות, וטמנתם במלט במלבן, אשר בפתח בית-פרעה, בתחפנחס--לעיני, אנשים יהודים. י ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, הנני שולח ולקחתי את-נבוכדראצר מלך-בבל עבדי, ושמתי כיסאו, ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי; ונטה את-שפרירו, עליהם. יא ובא, והכה את-ארץ מצריים--אשר למוות למוות, ואשר לשבי לשבי, ואשר לחרב, לחרב. יב והצתי אש, בבתי אלוהי מצריים, ושרפם, ושבם; ועטה את-ארץ מצריים כאשר-יעטה הרועה, את-בגדו, ויצא משם, בשלום. יג ושיבר, את-מצבות בית שמש, אשר, בארץ מצריים; ואת-בתי אלוהי-מצריים, ישרוף באש. {פ}