תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק יח

א הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמור. ב קום וירדת, בית היוצר; ושמה, אשמיעך את-דבריי. ג וארד, בית היוצר; והנה-הוא עושה מלאכה, על-האובניים. ד ונשחת הכלי, אשר הוא עושה בחומר--ביד היוצר; ושב, ויעשהו כלי אחר, כאשר ישר בעיני היוצר, לעשות. {ס}

ה ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. ו הכיוצר הזה לא-אוכל לעשות לכם, בית ישראל--נאום-יהוה; הנה כחומר ביד היוצר, כן-אתם בידי בית ישראל. {ס}

ז רגע אדבר, על-גוי ועל-ממלכה, לנתוש ולנתוץ, ולהאביד. ח ושב, הגוי ההוא, מרעתו, אשר דיברתי עליו--וניחמתי, על-הרעה, אשר חשבתי, לעשות לו. {ס}

ט ורגע אדבר, על-גוי ועל-ממלכה, לבנות, ולנטוע. י ועשה הרע בעיניי, לבלתי שמוע בקולי--וניחמתי, על-הטובה, אשר אמרתי, להיטיב אותו. {ס}

יא ועתה אמור-נא אל-איש-יהודה ועל-יושבי ירושלים לאמור, כה אמר יהוה, הנה אנוכי יוצר עליכם רעה, וחושב עליכם מחשבה; שובו נא, איש מדרכו הרעה, והיטיבו דרכיכם, ומעלליכם. יב ואמרו, נואש: כי-אחרי מחשבותינו נלך, ואיש שרירות ליבו-הרע נעשה. {פ}

יג לכן, כה אמר יהוה, שאלו-נא בגויים, מי שמע כאלה: שערורית עשתה מאוד, בתולת ישראל. יד היעזוב מצור שדיי, שלג לבנון: אם-יינתשו, מים זרים קרים--נוזלים. טו כי-שכחוני עמי, לשוא יקטרו; ויכשילום בדרכיהם, שבילי עולם, ללכת נתיבות, דרך לא סלולה. טז לשום ארצם לשמה, שריקות עולם; כול עובר עליה, יישום ויניד בראשו. יז כרוח-קדים אפיצם, לפני אויב; עורף ולא-פנים אראם, ביום אידם. {ס}

יח ויאמרו, לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות--כי לא-תאבד תורה מכוהן ועצה מחכם, ודבר מנביא; לכו ונכהו בלשון, ואל-נקשיבה אל-כל-דבריו. יט הקשיבה יהוה, אליי; ושמע, לקול יריביי. כ הישולם תחת-טובה רעה, כי-כרו שוחה לנפשי; זכור עומדי לפניך, לדבר עליהם טובה, להשיב את-חמתך, מהם. כא לכן תן את-בניהם לרעב, והגירם על-ידי-חרב, ותהיינה נשיהם שכולות ואלמנות, ואנשיהם יהיו הרוגי מוות; בחוריהם, מוכי-חרב במלחמה. כב תישמע זעקה מבתיהם, כי-תביא עליהם גדוד פתאום: כי-כרו שוחה ללוכדני, ופחים טמנו לרגליי. כג ואתה יהוה ידעת את-כל-עצתם עליי, למוות--אל-תכפר על-עוונם, וחטאתם מלפניך אל-תמחי; ויהיו מוכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם. {ס}