תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק לד

א הדבר אשר-היה אל-ירמיהו, מאת יהוה; ונבוכדראצר מלך-בבל וכל-חילו וכל-ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל-העמים, נלחמים על-ירושלים ועל-כל-עריה--לאמור. ב כה-אמר יהוה, אלוהי ישראל, הלוך ואמרת, אל-צדקייהו מלך יהודה; ואמרת אליו, כה אמר יהוה, הנני נותן את-העיר הזאת ביד מלך-בבל, ושרפה באש. ג ואתה, לא תימלט מידו--כי תפוש תיתפש, ובידו תינתן; ועיניך את-עיני מלך-בבל תראינה, ופיהו את-פיך ידבר--ובבל תבוא. ד אך שמע דבר-יהוה, צדקייהו מלך יהודה; כה-אמר יהוה עליך, לא תמות בחרב. ה בשלום תמות, וכמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר-היו לפניך כן ישרפו-לך, והוי אדון, יספדו-לך: כי-דבר אני-דיברתי, נאום-יהוה. {ס}

ו וידבר ירמיהו הנביא, אל-צדקייהו מלך יהודה, את כל-הדברים האלה, בירושלים. ז וחיל מלך-בבל, נלחמים על-ירושלים, ועל כל-ערי יהודה, הנותרות: אל-לכיש, ואל-עזקה, כי הנה נשארו בערי יהודה, ערי מבצר. {פ}

ח הדבר אשר-היה אל-ירמיהו, מאת יהוה--אחרי כרות המלך צדקייהו ברית, את-כל-העם אשר בירושלים, לקרוא להם, דרור. ט לשלח איש את-עבדו ואיש את-שפחתו, העברי והעברייה--חופשים: לבלתי עבוד-בם ביהודי אחיהו, איש. י וישמעו כל-השרים וכל-העם אשר-באו בברית, לשלח איש את-עבדו ואיש את-שפחתו חופשים, לבלתי עבוד-בם, עוד; וישמעו, וישלחו. יא וישובו, אחרי-כן, וישיבו את-העבדים ואת-השפחות, אשר שילחו חופשים; ויכבשום, לעבדים ולשפחות. {פ}

יב ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמור. יג כה-אמר יהוה, אלוהי ישראל: אנוכי, כרתי ברית את-אבותיכם, ביום הוציאי אותם מארץ מצריים, מבית עבדים לאמור. יד מקץ שבע שנים תשלחו איש את-אחיו העברי אשר-יימכר לך, ועבדך שש שנים, ושילחתו חופשי, מעימך; ולא-שמעו אבותיכם אליי, ולא הטו את-אוזנם. טו ותשובו אתם היום, ותעשו את-הישר בעיניי, לקרוא דרור, איש לריעהו; ותכרתו ברית, לפניי, בבית, אשר-נקרא שמי עליו. טז ותשובו, ותחללו את-שמי, ותשיבו איש את-עבדו ואיש את-שפחתו, אשר-שילחתם חופשים לנפשם; ותכבשו אותם--להיות לכם, לעבדים ולשפחות. {ס}

יז לכן, כה-אמר יהוה, אתם לא-שמעתם אליי, לקרוא דרור איש לאחיו ואיש לריעהו; הנני קורא לכם דרור נאום-יהוה, אל-החרב אל-הדבר ואל-הרעב, ונתתי אתכם לזעווה, לכול ממלכות הארץ. יח ונתתי את-האנשים, העוברים את-בריתי, אשר לא-הקימו את-דברי הברית, אשר כרתו לפניי--העגל אשר כרתו לשניים, ויעברו בין בתריו. יט שרי יהודה ושרי ירושלים, הסריסים והכוהנים, וכול, עם הארץ--העוברים, בין בתרי העגל. כ ונתתי אותם ביד אויביהם, וביד מבקשי נפשם; והייתה נבלתם למאכל, לעוף השמיים ולבהמת הארץ. כא ואת-צדקייהו מלך-יהודה ואת-שריו, אתן ביד אויביהם, וביד, מבקשי נפשם; וביד, חיל מלך בבל, העולים, מעליכם. כב הנני מצווה נאום-יהוה, והשיבותים אל-העיר הזאת ונלחמו עליה, ולכדוה, ושרפוה באש; ואת-ערי יהודה אתן שממה, מאין יושב. {פ}