תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מב

א וייגשו, כל-שרי החיילים, ויוחנן בן-קרח, ויזניה בן-הושעיה--וכל-העם, מקטון ועד-גדול. ב ויאמרו אל-ירמיהו הנביא, תיפול-נא תחינתנו לפניך, והתפלל בעדנו אל-יהוה אלוהיך, בעד כל-השארית הזאת: כי-נשארנו מעט מהרבה, כאשר עיניך רואות אותנו. ג ויגד-לנו יהוה אלוהיך, את-הדרך אשר נלך-בה, ואת-הדבר, אשר נעשה. ד ויאמר אליהם ירמיהו הנביא, שמעתי--הנני מתפלל אל-יהוה אלוהיכם, כדבריכם; והיה כל-הדבר אשר-יענה יהוה אתכם, אגיד לכם--לא-אמנע מכם, דבר. ה והמה, אמרו אל-ירמיהו, יהי יהוה בנו, לעד אמת ונאמן: אם-לא ככל-הדבר אשר ישלחך יהוה אלוהיך, אלינו--כן נעשה. ו אם-טוב ואם-רע--בקול יהוה אלוהינו אשר אנחנו שולחים אותך אליו, נשמע: למען, אשר ייטב-לנו, כי נשמע, בקול יהוה אלוהינו. {פ}

ז ויהי, מקץ עשרת ימים; ויהי דבר-יהוה, אל-ירמיהו. ח ויקרא, אל-יוחנן בן-קרח, ואל כל-שרי החיילים, אשר איתו; ולכל-העם--למקטון, ועד-גדול. ט ויאמר אליהם, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, אשר שלחתם אותי אליו, להפיל תחינתכם לפניו. י אם-שוב תשבו, בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרוס, ונטעתי אתכם ולא אתוש: כי ניחמתי אל-הרעה, אשר עשיתי לכם. יא אל-תיראו, מפני מלך בבל, אשר-אתם יראים, מפניו; אל-תיראו ממנו, נאום-יהוה--כי-איתכם אני, להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו. יב ואתן לכם רחמים, וריחם אתכם; והשיב אתכם, אל-אדמתכם. יג ואם-אומרים אתם, לא נשב בארץ הזאת, לבלתי שמוע, בקול יהוה אלוהיכם. יד לאמור, לא כי ארץ מצריים נבוא, אשר לא-נראה מלחמה, וקול שופר לא נשמע; וללחם לא-נרעב, ושם נשב. טו ועתה--לכן שמעו דבר-יהוה, שארית יהודה: כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, אם-אתם שום תשימון פניכם לבוא מצריים, ובאתם, לגור שם. טז והייתה החרב, אשר אתם יראים ממנה, שם תשיג אתכם, בארץ מצריים; והרעב אשר-אתם דואגים ממנו, שם ידבק אחריכם מצריים--ושם תמותו. יז ויהיו כל-האנשים, אשר-שמו את-פניהם לבוא מצריים לגור שם--ימותו, בחרב ברעב ובדבר: ולא-יהיה להם, שריד ופליט, מפני הרעה, אשר אני מביא עליהם. יח כי כה אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל, כאשר ניתך אפי וחמתי על-יושבי ירושלים, כן תיתך חמתי עליכם בבואכם מצריים; והייתם לאלה ולשמה, ולקללה ולחרפה, ולא-תראו עוד, את-המקום הזה. יט דיבר יהוה עליכם שארית יהודה, אל-תבואו מצריים; ידוע, תדעו, כי-העידותי בכם, היום. כ כי התעיתם, בנפשותיכם--כי-אתם שלחתם אותי אל-יהוה אלוהיכם לאמור, התפלל בעדנו אל-יהוה אלוהינו; וככול אשר יאמר יהוה אלוהינו, כן הגד-לנו--ועשינו. כא ואגיד לכם, היום; ולא שמעתם, בקול יהוה אלוהיכם, ולכול, אשר-שלחני אליכם. כב ועתה, ידוע תדעו, כי בחרב ברעב ובדבר, תמותו--במקום אשר חפצתם, לבוא לגור שם. {ס}