תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק א

א דברי ירמיהו, בן־חלקייהו, מן־הכוהנים אשר בענתות, בארץ בנימין. ב אשר היה דבר־יהוה אליו, בימי יאשייהו בן־אמון מלך יהודה, בשלוש־עשרה שנה, למולכו. ג ויהי, בימי יהויקים בן־יאשייהו מלך יהודה, עד־תום עשתי עשרה שנה, לצדקייהו בן־יאשייהו מלך יהודה--עד־גלות ירושלים, בחודש החמישי. {פ}

ד ויהי דבר־יהוה, אליי לאמור. ה בטרם אצורך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך: נביא לגויים, נתתיך. ו ואומר, אהה אדוניי יהוה, הנה לא־ידעתי, דבר: כי־נער, אנוכי. {ס}

ז ויאמר יהוה אליי, אל־תאמר נער אנוכי: כי על־כל־אשר אשלחך, תלך, ואת כל־אשר אצווך, תדבר. ח אל־תירא, מפניהם: כי־איתך אני להצילך, נאום־יהוה. ט וישלח יהוה את־ידו, ויגע על־פי; ויאמר יהוה אליי, הנה נתתי דבריי בפיך. י ראה הפקדתיך היום הזה, על־הגויים ועל־הממלכות, לנתוש ולנתוץ, ולהאביד ולהרוס--לבנות, ולנטוע. {פ}

יא ויהי דבר־יהוה אליי לאמור, מה־אתה רואה ירמיהו; ואומר, מקל שקד אני רואה. יב ויאמר יהוה אליי, היטבת לראות: כי־שוקד אני על־דברי, לעשותו. {ס}

יג ויהי דבר־יהוה אליי שנית לאמור, מה אתה רואה; ואומר, סיר נפוח אני רואה, ופניו, מפני צפונה. יד ויאמר יהוה, אליי: מצפון תיפתח הרעה, על כל־יושבי הארץ. טו כי הנני קורא, לכל־משפחות ממלכות צפונה--נאום־יהוה; ובאו ונתנו איש כיסאו פתח שערי ירושלים, ועל כל־חומותיה סביב, ועל, כל־ערי יהודה. טז ודיברתי משפטיי אותם, על כל־רעתם--אשר עזבוני, ויקטרו לאלוהים אחרים, וישתחוו, למעשי ידיהם. יז ואתה, תאזור מותניך, וקמת ודיברת אליהם, את כל־אשר אנוכי אצווך; אל־תיחת, מפניהם--פן־אחיתך, לפניהם. יח ואני הנה נתתיך היום, לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומות נחושת--על־כל־הארץ: למלכי יהודה לשריה, לכוהניה ולעם הארץ. יט ונלחמו אליך, ולא־יוכלו לך: כי־איתך אני נאום־יהוה, להצילך. {פ}