תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק ח

א בעת ההיא נאום־יהוה יוציאו את־עצמות מלכי־יהודה ואת־עצמות־שריו ואת־עצמות הכוהנים ואת עצמות הנביאים, ואת עצמות יושבי־ירושלים--מקבריהם. ב ושטחום לשמש ולירח ולכול צבא השמיים, אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם, ואשר דרשום, ואשר השתחוו להם: לא ייאספו ולא ייקברו, לדומן על־פני האדמה יהיו. ג ונבחר מוות, מחיים, לכול השארית הנשארים, מן־המשפחה הרעה הזאת--בכל־המקומות הנשארים אשר הדחתים שם, נאום יהוה צבאות. {ס}

ד ואמרת אליהם, כה אמר יהוה, הייפלו, ולא יקומו; אם־ישוב, ולא ישוב. ה מדוע שובבה העם הזה, ירושלים--משובה ניצחת; החזיקו, בתרמית--מיאנו, לשוב. ו הקשבתי ואשמע, לא־כן ידברו--אין איש ניחם על־רעתו, לאמור מה עשיתי; כולו, שב במרוצתם, כסוס שוטף, במלחמה. ז גם־חסידה בשמיים, ידעה מועדיה, ותור וסיס ועגור, שמרו את־עת בואנה; ועמי--לא ידעו, את משפט יהוה. ח איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת יהוה איתנו; אכן הנה לשקר עשה, עט שקר סופרים. ט הובישו חכמים, חתו ויילכדו; הנה בדבר־יהוה מאסו, וחכמת מה להם. י לכן אתן את־נשיהם לאחרים, שדותיהם ליורשים--כי מקטון ועד־גדול, כולו בוצע בצע: מנביא, ועד־כוהן--כולו, עושה שקר. יא וירפו את־שבר בת־עמי, על־נקלה--לאמור, שלום שלום; ואין, שלום. יב הובישו, כי תועבה עשו; גם־בוש לא־יבושו, והיכלם לא ידעו--לכן ייפלו בנופלים בעת פקודתם ייכשלו, אמר יהוה. {פ}

יג אסוף אסיפם, נאום־יהוה; אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה, והעלה נבל--ואתן להם, יעברום. יד על־מה, אנחנו יושבים--היאספו ונבוא אל־ערי המבצר, ונידמה־שם: כי יהוה אלוהינו הדימנו וישקנו מי־ראש, כי חטאנו ליהוה. טו קווה לשלום, ואין טוב; לעת מרפא, והנה בעתה. טז מדן נשמע, נחרת סוסיו--מקול מצהלות אביריו, רעשה כל־הארץ; ויבואו, ויאכלו ארץ ומלואה--עיר, ויושבי בה. {פ}

יז כי הנני משלח בכם, נחשים צפעונים, אשר אין־להם, לחש; ונישכו אתכם, נאום־יהוה. {ס}

יח מבליגיתי, עלי יגון; עליי, ליבי דווי. יט הנה־קול שוועת בת־עמי, מארץ מרחקים, היהוה אין בציון, אם־מלכה אין בה; מדוע, הכעיסוני בפסיליהם--בהבלי נכר. כ עבר קציר, כלה קיץ; ואנחנו, לא נושענו. כא על־שבר בת־עמי, הושברתי; קדרתי, שמה החזיקתני. כב הצורי אין בגלעד, אם־רופא אין שם: כי, מדוע לא עלתה, ארוכת, בת־עמי. {ס}

כג מי־ייתן ראשי מים, ועיני מקור דמעה; ואבכה יומם ולילה, את חללי בת־עמי. {ס}