תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק ח

א בעת ההיא נאום-יהוה יוציאו את-עצמות מלכי-יהודה ואת-עצמות-שריו ואת-עצמות הכוהנים ואת עצמות הנביאים, ואת עצמות יושבי-ירושלים--מקבריהם. ב ושטחום לשמש ולירח ולכול צבא השמיים, אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם, ואשר דרשום, ואשר השתחוו להם: לא ייאספו ולא ייקברו, לדומן על-פני האדמה יהיו. ג ונבחר מוות, מחיים, לכול השארית הנשארים, מן-המשפחה הרעה הזאת--בכל-המקומות הנשארים אשר הדחתים שם, נאום יהוה צבאות. {ס}

ד ואמרת אליהם, כה אמר יהוה, הייפלו, ולא יקומו; אם-ישוב, ולא ישוב. ה מדוע שובבה העם הזה, ירושלים--משובה ניצחת; החזיקו, בתרמית--מיאנו, לשוב. ו הקשבתי ואשמע, לא-כן ידברו--אין איש ניחם על-רעתו, לאמור מה עשיתי; כולו, שב במרוצתם, כסוס שוטף, במלחמה. ז גם-חסידה בשמיים, ידעה מועדיה, ותור וסיס ועגור, שמרו את-עת בואנה; ועמי--לא ידעו, את משפט יהוה. ח איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת יהוה איתנו; אכן הנה לשקר עשה, עט שקר סופרים. ט הובישו חכמים, חתו ויילכדו; הנה בדבר-יהוה מאסו, וחכמת מה להם. י לכן אתן את-נשיהם לאחרים, שדותיהם ליורשים--כי מקטון ועד-גדול, כולו בוצע בצע: מנביא, ועד-כוהן--כולו, עושה שקר. יא וירפו את-שבר בת-עמי, על-נקלה--לאמור, שלום שלום; ואין, שלום. יב הובישו, כי תועבה עשו; גם-בוש לא-יבושו, והיכלם לא ידעו--לכן ייפלו בנופלים בעת פקודתם ייכשלו, אמר יהוה. {פ}

יג אסוף אסיפם, נאום-יהוה; אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה, והעלה נבל--ואתן להם, יעברום. יד על-מה, אנחנו יושבים--היאספו ונבוא אל-ערי המבצר, ונידמה-שם: כי יהוה אלוהינו הדימנו וישקנו מי-ראש, כי חטאנו ליהוה. טו קווה לשלום, ואין טוב; לעת מרפא, והנה בעתה. טז מדן נשמע, נחרת סוסיו--מקול מצהלות אביריו, רעשה כל-הארץ; ויבואו, ויאכלו ארץ ומלואה--עיר, ויושבי בה. {פ}

יז כי הנני משלח בכם, נחשים צפעונים, אשר אין-להם, לחש; ונישכו אתכם, נאום-יהוה. {ס}

יח מבליגיתי, עלי יגון; עליי, ליבי דווי. יט הנה-קול שוועת בת-עמי, מארץ מרחקים, היהוה אין בציון, אם-מלכה אין בה; מדוע, הכעיסוני בפסיליהם--בהבלי נכר. כ עבר קציר, כלה קיץ; ואנחנו, לא נושענו. כא על-שבר בת-עמי, הושברתי; קדרתי, שמה החזיקתני. כב הצורי אין בגלעד, אם-רופא אין שם: כי, מדוע לא עלתה, ארוכת, בת-עמי. {ס}

כג מי-ייתן ראשי מים, ועיני מקור דמעה; ואבכה יומם ולילה, את חללי בת-עמי. {ס}