תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק כא

א הדבר אשר־היה אל־ירמיהו, מאת יהוה--בשלוח אליו המלך צדקייהו, את־פשחור בן־מלכייה, ואת־צפניה בן־מעשיה הכוהן, לאמור.  ב דרוש־נא בעדנו את־יהוה, כי נבוכדראצר מלך־בבל נלחם עלינו; אוליי יעשה יהוה אותנו ככל־נפלאותיו, ויעלה מעלינו.  ג ויאמר ירמיהו, אליהם:  כה תאמרון, אל־צדקייהו.  {ס}

ד כה־אמר יהוה אלוהי ישראל, הנני מסב את־כלי המלחמה אשר בידכם, אשר אתם נלחמים בם את־מלך בבל ואת־הכשדים, הצרים עליכם מחוץ לחומה; ואספתי אותם, אל־תוך העיר הזאת.  ה ונלחמתי אני איתכם, ביד נטויה ובזרוע חזקה, ובאף ובחמה, ובקצף גדול.  ו והכיתי, את־יושבי העיר הזאת, ואת־האדם, ואת־הבהמה:  בדבר גדול, ימותו.  ז ואחרי־כן נאום־יהוה אתן את־צדקייהו מלך־יהודה ואת־עבדיו ואת־העם ואת־הנשארים בעיר הזאת מן־הדבר מן־החרב ומן־הרעב, ביד נבוכדראצר מלך־בבל, וביד אויביהם, וביד מבקשי נפשם; והכם לפי־חרב--לא־יחוס עליהם, ולא יחמול ולא ירחם.  ח ואל־העם הזה תאמר, כה אמר יהוה:  הנני נותן לפניכם, את־דרך החיים ואת־דרך המוות.  ט היושב, בעיר הזאת, ימות, בחרב וברעב ובדבר; והיוצא ונפל על־הכשדים הצרים עליכם, וחיה, והייתה־לו נפשו, לשלל.  י כי שמתי פניי בעיר הזאת לרעה, ולא לטובה--נאום־יהוה; ביד־מלך בבל תינתן, ושרפה באש.  {ס}

יא ולבית מלך יהודה, שמעו דבר־יהוה.  יב בית דויד, כה אמר יהוה, דינו לבוקר משפט, והצילו גזול מיד עושק:  פן־תצא כאש חמתי, ובערה ואין מכבה, מפני, רוע מעלליכם.  יג הנני אלייך יושבת העמק, צור המישור--נאום־יהוה; האומרים מי־ייחת עלינו, ומי יבוא במעונותינו.  יד ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם, נאום־יהוה; והצתי אש ביערה, ואכלה כל־סביביה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב