תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק מז

א אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא, אל־פלשתים, בטרם יכה פרעה, את־עזה. ב כה אמר יהוה, הנה־מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף, וישטפו ארץ ומלואה, עיר ויושבי בה; וזעקו, האדם, והיליל, כול יושב הארץ. ג מקול, שעטת פרסות אביריו, מרעש לרכבו, המון גלגיליו--לא־הפנו אבות אל־בנים, מרפיון ידיים. ד על־היום, הבא לשדוד את־כל־פלשתים, להכרית לצור ולצידון, כול שריד עוזר: כי־שודד יהוה את־פלשתים, שארית אי כפתור. ה באה קורחה אל־עזה, נדמתה אשקלון שארית עמקם; עד־מתיי, תתגודדי. ו הוי, חרב ליהוה, עד־אנה, לא תשקוטי; היאספי, אל־תערך--הירגעי, ודומי. ז איך תשקוטי, ויהוה ציווה־לה: אל־אשקלון ואל־חוף הים, שם יעדה. {פ}