תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ירמיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
א אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו הנביא, אל-פלשתים, בטרם יכה פרעה, את-עזה. ב כה אמר יהוה, הנה-מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף, וישטפו ארץ ומלואה, עיר ויושבי בה; וזעקו, האדם, והיליל, כול יושב הארץ. ג מקול, שעטת פרסות אביריו, מרעש לרכבו, המון גלגיליו--לא-הפנו אבות אל-בנים, מרפיון ידיים. ד על-היום, הבא לשדוד את-כל-פלשתים, להכרית לצור ולצידון, כול שריד עוזר: כי-שודד יהוה את-פלשתים, שארית אי כפתור. ה באה קורחה אל-עזה, נדמתה אשקלון שארית עמקם; עד-מתיי, תתגודדי. ו הוי, חרב ליהוה, עד-אנה, לא תשקוטי; היאספי, אל-תערך--הירגעי, ודומי. ז איך תשקוטי, ויהוה ציווה-לה: אל-אשקלון ואל-חוף הים, שם יעדה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ירמיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב