תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק לז

א וימלוך־מלך--צדקייהו, בן־יאשייהו: תחת, כוניהו בן־יהויקים, אשר המליך נבוכדראצר מלך־בבל, בארץ יהודה. ב ולא שמע הוא ועבדיו, ועם הארץ: אל־דברי יהוה--אשר דיבר, ביד ירמיהו הנביא. ג וישלח המלך צדקייהו את־יהוכל בן־שלמיה, ואת־צפניהו בן־מעשיה הכוהן, אל־ירמיהו הנביא, לאמור: התפלל־נא בעדנו, אל־יהוה אלוהינו. ד וירמיהו, בא ויוצא בתוך העם; ולא־נתנו אותו, בית הכלוא. ה וחיל פרעה, יצא ממצריים; וישמעו הכשדים הצרים על־ירושלים, את־שמעם, וייעלו, מעל ירושלים. {פ}

ו ויהי, דבר־יהוה, אל־ירמיהו הנביא, לאמור. ז כה־אמר יהוה, אלוהי ישראל, כה תאמרו אל־מלך יהודה, השולח אתכם אליי לדורשני: הנה חיל פרעה, היוצא לכם לעזרה, שב לארצו, מצריים. ח ושבו, הכשדים, ונלחמו, על־העיר הזאת; ולכדוה, ושרפוה באש. {פ}

ט כה אמר יהוה, אל־תשיאו נפשותיכם לאמור, הלוך ילכו מעלינו, הכשדים: כי־לא, ילכו. י כי אם־הכיתם כל־חיל כשדים, הנלחמים איתכם, ונשארו־בם, אנשים מדוקרים--איש באוהלו יקומו, ושרפו את־העיר הזאת באש. יא והיה, בהיעלות חיל הכשדים, מעל, ירושלים--מפני, חיל פרעה. {ס}

יב וייצא ירמיהו מירושלים, ללכת ארץ בנימין, לחליק משם, בתוך העם. יג ויהי־הוא בשער בנימין, ושם בעל פקידות, ושמו יראייה, בן־שלמיה בן־חנניה; ויתפוש את־ירמיהו הנביא, לאמור, אל־הכשדים, אתה נופל. יד ויאמר ירמיהו שקר, אינני נופל על־הכשדים--ולא שמע, אליו; ויתפוש יראייה בירמיהו, ויביאהו אל־השרים. טו ויקצפו השרים על־ירמיהו, והכו אותו; ונתנו אותו בית האיסור, בית יהונתן הסופר--כי־אותו עשו, לבית הכלא. טז כי בא ירמיהו אל־בית הבור, ואל־החנויות; ויישב־שם ירמיהו, ימים רבים. יז וישלח המלך צדקייהו וייקחהו, וישאלהו המלך בביתו בסתר, ויאמר, היש דבר מאת יהוה; ויאמר ירמיהו, יש, ויאמר, ביד מלך־בבל תינתן. יח ויאמר ירמיהו, אל־המלך צדקייהו: מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה, כי־נתתם אותי אל־בית הכלא. יט ואיה, נביאיכם, אשר־ניבאו לכם, לאמור: לא־יבוא מלך־בבל עליכם, ועל הארץ הזאת. כ ועתה, שמע־נא אדוני המלך: תיפול־נא תחינתי, לפניך, ואל־תשיבני בית יהונתן הסופר, ולא אמות שם. כא ויצווה המלך צדקייהו, ויפקידו את־ירמיהו בחצר המטרה, ונתון לו כיכר־לחם ליום מחוץ האופים, עד־תום כל־הלחם מן־העיר; ויישב ירמיהו, בחצר המטרה.