תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק כד

א הראני, יהוה, והנה שני דודאי תאנים, מועדים לפני היכל יהוה: אחרי הגלות נבוכדראצר מלך־בבל את־יכוניהו בן־יהויקים מלך־יהודה ואת־שרי יהודה ואת־החרש ואת־המסגר, מירושלים, ויביאם, בבל. ב הדוד אחד, תאנים טובות מאוד, כתאני, הבכורות; והדוד אחד, תאנים רעות מאוד, אשר לא־תיאכלנה, מרוע. {פ}

ג ויאמר יהוה אליי, מה־אתה רואה ירמיהו, ואומר, תאנים; התאנים הטובות, טובות מאוד, והרעות רעות מאוד, אשר לא־תיאכלנה מרוע. {פ}

ד ויהי דבר־יהוה, אליי לאמור. ה כה־אמר יהוה אלוהי ישראל, כתאנים הטובות האלה: כן־אכיר את־גלות יהודה, אשר שילחתי מן־המקום הזה ארץ כשדים--לטובה. ו ושמתי עיני עליהם לטובה, והשיבותים על־הארץ הזאת; ובניתים ולא אהרוס, ונטעתים ולא אתוש. ז ונתתי להם לב לדעת אותי, כי אני יהוה, והיו־לי לעם, ואנוכי אהיה להם לאלוהים: כי־ישובו אליי, בכל־ליבם. {ס}

ח וכתאנים, הרעות, אשר לא־תיאכלנה, מרוע: כי־כה אמר יהוה, כן אתן את־צדקייהו מלך־יהודה ואת־שריו ואת שארית ירושלים הנשארים בארץ הזאת, והיושבים, בארץ מצריים. ט ונתתים לזעווה לרעה, לכול ממלכות הארץ, לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה, בכל־המקומות אשר־אדיחם שם. י ושילחתי בם, את־החרב את־הרעב ואת־הדבר, עד־תומם מעל האדמה, אשר־נתתי להם ולאבותיהם. {פ}