תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק יג

א כה-אמר יהוה אליי, הלוך וקנית לך איזור פשתים, ושמתו, על-מותניך; ובמים, לא תביאהו.  ב ואקנה את-האיזור, כדבר יהוה; ואשים, על-מותניי.  {פ}

ג ויהי דבר-יהוה אליי, שנית לאמור.  ד קח את-האיזור אשר קנית, אשר על-מותניך; וקום לך פרתה, וטומנהו שם בנקיק הסלע.  ה ואלך, ואטמנהו בפרת, כאשר ציווה יהוה, אותי.  ו ויהי, מקץ ימים רבים; ויאמר יהוה אליי, קום לך פרתה, וקח משם את-האיזור, אשר ציוויתיך לטומנו-שם.  ז ואלך פרתה--ואחפור ואקח את-האיזור, מן-המקום אשר-טמנתיו שמה; והנה נשחת האיזור, לא יצלח לכול.  {פ}

ח ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.  ט כה, אמר יהוה:  ככה אשחית את-גאון יהודה, ואת-גאון ירושלים--הרב.  י העם הזה הרע המאנים לשמוע את-דבריי, ההולכים בשרירות ליבם, וילכו אחרי אלוהים אחרים, לעובדם ולהשתחוות להם; ויהי כאיזור הזה, אשר לא-יצלח לכול.  {ס}

יא כי כאשר ידבק האיזור אל-מותני-איש, כן הדבקתי אליי את-כל-בית ישראל ואת-כל-בית יהודה נאום-יהוה, להיות לי לעם, ולשם ולתהילה ולתפארת; ולא, שמעו.  יב ואמרת אליהם את-הדבר הזה,  {ס}  כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, כל-נבל, יימלא יין; ואמרו אליך--הידוע לא נדע, כי כל-נבל יימלא יין.  יג ואמרת אליהם כה-אמר יהוה, הנני ממלא את-כל-יושבי הארץ הזאת ואת-המלכים היושבים לדויד על-כיסאו ואת-הכוהנים ואת-הנביאים ואת כל-יושבי ירושלים--שיכרון.  יד וניפצתים איש אל-אחיו והאבות והבנים, יחדיו--נאום-יהוה; לא-אחמול ולא-אחוס ולא ארחם, מהשחיתם.  טו שמעו והאזינו, אל-תגבהו:  כי יהוה, דיבר.  טז תנו ליהוה אלוהיכם כבוד בטרם יחשיך, ובטרם יתנגפו רגליכם על-הרי נשף; וקיוויתם לאור ושמה לצלמוות, ושית לערפל.  יז ואם לא תשמעוה, במסתרים תבכה-נפשי מפני גווה; ודמוע תדמע ותרד עיני, דמעה, כי נשבה, עדר יהוה.  {ס}

יח אמור למלך ולגבירה, השפילו שבו:  כי ירד מראשותיכם, עטרת תפארתכם.  יט ערי הנגב סוגרו, ואין פותח; הוגלת יהודה כולה, הוגלת שלומים.  {ס}

כ שאו עיניכם וראו, הבאים מצפון; איה, העדר נתן-לך--צאן, תפארתך.  כא מה-תאמרי, כי-יפקוד עלייך, ואת לימדת אותם עלייך אלופים, לראש; הלוא חבלים יאחזוך, כמו אשת לידה.  כב וכי תאמרי בלבבך, מדוע קראוני אלה; ברוב עוונך נגלו שולייך, נחמסו עקבייך.  כג היהפוך כושי עורו, ונמר חברבורותיו; גם-אתם תוכלו להיטיב, לימודי הרע.  כד ואפיצם, כקש-עובר, לרוח, מדבר.  כה זה גורלך מנת-מידייך מאיתי, נאום-יהוה, אשר שכחת אותי, ותבטחי בשקר.  כו וגם-אני חשפתי שולייך, על-פנייך; ונראה, קלונך.  כז ניאופייך ומצהלותייך, זימת זנותך, על-גבעות בשדה, ראיתי שיקוצייך; אוי לך, ירושלים--לא תטהרי, אחרי מתיי עוד.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

יש לך שאלה או הערה?