תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק כ

א וישמע פשחור בן-אימר הכוהן, והוא-פקיד נגיד בבית יהוה, את-ירמיהו, ניבא את-הדברים האלה. ב ויכה פשחור, את ירמיהו הנביא; וייתן אותו על-המהפכת, אשר בשער בנימין העליון, אשר, בבית יהוה. ג ויהי, ממוחרת, ויוצא פשחור את-ירמיהו, מן-המהפכת; ויאמר אליו ירמיהו, לא פשחור קרא יהוה שמך--כי, אם-מגור מסביב. {ס}

ד כי כה אמר יהוה הנני נותנך למגור לך ולכל-אוהביך, ונפלו בחרב אויביהם--ועיניך רואות; ואת-כל-יהודה, אתן ביד מלך-בבל, והגלם בבלה, והכם בחרב. ה ונתתי, את-כל-חוסן העיר הזאת, ואת-כל-יגיעה, ואת-כל-יקרה; ואת כל-אוצרות מלכי יהודה, אתן ביד אויביהם, ובזזום ולקחום, והביאום בבלה. ו ואתה פשחור, וכול יושבי ביתך, תלכו, בשבי; ובבל תבוא, ושם תמות ושם תיקבר--אתה וכל-אוהביך, אשר-ניבאת להם בשקר. {פ}

ז פיתיתני יהוה ואפת, חזקתני ותוכל; הייתי לשחוק כל-היום, כולו לועג לי. ח כי-מדי אדבר אזעק, חמס ושוד אקרא: כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס, כל-היום. ט ואמרתי לא-אזכרנו, ולא-אדבר עוד בשמו, והיה בליבי כאש בוערת, עצור בעצמותיי; ונלאיתי כלכל, ולא אוכל. י כי שמעתי דיבת רבים, מגור מסביב, הגידו ונגידנו, כול אנוש שלומי שומרי צלעי; אוליי יפותה ונוכלה לו, ונקחה נקמתנו ממנו. יא ויהוה אותי כגיבור עריץ, על-כן רודפיי ייכשלו ולא יוכלו; בושו מאוד כי-לא השכילו, כלימת עולם לא תישכח. יב ויהוה צבאות בוחן צדיק, רואה כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גיליתי את-ריבי. {ס}

יג שירו, ליהוה--הללו, את-יהוה: כי הציל את-נפש אביון, מיד מרעים. {ס}

יד ארור היום, אשר יולדתי בו: יום אשר-ילדתני אימי, אל-יהי ברוך. טו ארור האיש, אשר בישר את-אבי לאמור, יולד-לך, בן זכר--שמח, שימחהו. טז והיה האיש ההוא, כערים אשר-הפך יהוה ולא ניחם; ושמע זעקה בבוקר, ותרועה בעת צוהריים. יז אשר לא-מותתני, מרחם; ותהי-לי אימי קברי, ורחמה הרת עולם. יח למה זה מרחם יצאתי, לראות עמל ויגון; ויכלו בבושת, ימיי. {פ}