תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ירמיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
א כה אמר יהוה, הלוך וקנית בקבוק יוצר חרש; ומזקני העם, ומזקני הכוהנים. ב ויצאת, אל-גיא בן-הינום, אשר, פתח שער החרסית; וקראת שם, את-הדברים אשר-אדבר אליך. ג ואמרת, שמעו דבר-יהוה, מלכי יהודה, ויושבי ירושלים; כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, הנני מביא רעה על-המקום הזה, אשר כל-שומעה, תיצלנה אוזניו. ד יען אשר עזבוני, וינכרו את-המקום הזה ויקטרו-בו לאלוהים אחרים, אשר לא-ידעום המה ואבותיהם, ומלכי יהודה; ומלאו את-המקום הזה, דם נקיים. ה ובנו את-במות הבעל, לשרוף את-בניהם באש--עולות לבעל: אשר לא-ציוויתי ולא דיברתי, ולא עלתה על-ליבי. {פ}
ו לכן הנה-ימים באים, נאום-יהוה, ולא-ייקרא למקום הזה עוד התופת, וגיא בן-הינום--כי, אם-גיא ההריגה. ז ובקותי את-עצת יהודה וירושלים, במקום הזה, והפלתים בחרב לפני אויביהם, וביד מבקשי נפשם; ונתתי את-נבלתם למאכל, לעוף השמיים ולבהמת הארץ. ח ושמתי את-העיר הזאת, לשמה ולשריקה: כול עובר עליה, יישום וישרוק על-כל-מכותיה. ט והאכלתים את-בשר בניהם, ואת בשר בנותיהם, ואיש בשר-ריעהו, יאכלו; במצור, ובמצוק, אשר יציקו להם אויביהם, ומבקשי נפשם. י ושברת, הבקבוק--לעיני, האנשים, ההולכים, אותך. יא ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות, ככה אשבור את-העם הזה ואת-העיר הזאת, כאשר ישבור את-כלי היוצר, אשר לא-יוכל להירפא עוד; ובתופת יקברו, מאין מקום לקבור. יב כן-אעשה למקום הזה, נאום-יהוה--וליושביו; ולתת את-העיר הזאת, כתופת. יג והיו בתי ירושלים, ובתי מלכי יהודה, כמקום התופת, הטמאים--לכול הבתים, אשר קיטרו על-גגותיהם לכול צבא השמיים, והסך נסכים, לאלוהים אחרים. {פ}
יד ויבוא ירמיהו מהתופת, אשר שלחו יהוה שם להינבא; ויעמוד בחצר בית-יהוה, ויאמר אל-כל-העם. {ס}
טו כה-אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל, הנני מביא אל-העיר הזאת ועל-כל-עריה, את כל-הרעה אשר דיברתי עליה: כי הקשו את-עורפם, לבלתי שמוע את-דבריי.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ירמיהו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב