תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק יט

א כה אמר יהוה, הלוך וקנית בקבוק יוצר חרש; ומזקני העם, ומזקני הכוהנים.  ב ויצאת, אל־גיא בן־הינום, אשר, פתח שער החרסית; וקראת שם, את־הדברים אשר־אדבר אליך.  ג ואמרת, שמעו דבר־יהוה, מלכי יהודה, ויושבי ירושלים; כה־אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, הנני מביא רעה על־המקום הזה, אשר כל־שומעה, תיצלנה אוזניו.  ד יען אשר עזבוני, וינכרו את־המקום הזה ויקטרו־בו לאלוהים אחרים, אשר לא־ידעום המה ואבותיהם, ומלכי יהודה; ומלאו את־המקום הזה, דם נקיים.  ה ובנו את־במות הבעל, לשרוף את־בניהם באש--עולות לבעל:  אשר לא־ציוויתי ולא דיברתי, ולא עלתה על־ליבי.  {פ}

ו לכן הנה־ימים באים, נאום־יהוה, ולא־ייקרא למקום הזה עוד התופת, וגיא בן־הינום--כי, אם־גיא ההריגה.  ז ובקותי את־עצת יהודה וירושלים, במקום הזה, והפלתים בחרב לפני אויביהם, וביד מבקשי נפשם; ונתתי את־נבלתם למאכל, לעוף השמיים ולבהמת הארץ.  ח ושמתי את־העיר הזאת, לשמה ולשריקה:  כול עובר עליה, יישום וישרוק על־כל־מכותיה.  ט והאכלתים את־בשר בניהם, ואת בשר בנותיהם, ואיש בשר־ריעהו, יאכלו; במצור, ובמצוק, אשר יציקו להם אויביהם, ומבקשי נפשם.  י ושברת, הבקבוק--לעיני, האנשים, ההולכים, אותך.  יא ואמרת אליהם כה־אמר יהוה צבאות, ככה אשבור את־העם הזה ואת־העיר הזאת, כאשר ישבור את־כלי היוצר, אשר לא־יוכל להירפא עוד; ובתופת יקברו, מאין מקום לקבור.  יב כן־אעשה למקום הזה, נאום־יהוה--וליושביו; ולתת את־העיר הזאת, כתופת.  יג והיו בתי ירושלים, ובתי מלכי יהודה, כמקום התופת, הטמאים--לכול הבתים, אשר קיטרו על־גגותיהם לכול צבא השמיים, והסך נסכים, לאלוהים אחרים.  {פ}

יד ויבוא ירמיהו מהתופת, אשר שלחו יהוה שם להינבא; ויעמוד בחצר בית־יהוה, ויאמר אל־כל־העם.  {ס}

טו כה־אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל, הנני מביא אל־העיר הזאת ועל־כל־עריה, את כל־הרעה אשר דיברתי עליה:  כי הקשו את־עורפם, לבלתי שמוע את־דבריי.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב