תנ"ך מנוקד

תנ"ך - ירמיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

ירמיהו פרק טו

א ויאמר יהוה, אליי, אם-יעמוד משה ושמואל לפניי, אין נפשי אל-העם הזה; שלח מעל-פניי, וייצאו. ב והיה כי-יאמרו אליך, אנה נצא; ואמרת אליהם כה-אמר יהוה, אשר למוות למוות ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי. ג ופקדתי עליהם ארבע משפחות, נאום-יהוה, את-החרב להרוג, ואת-הכלבים לסחוב; ואת-עוף השמיים ואת-בהמת הארץ, לאכול ולהשחית. ד ונתתים לזעווה, לכול ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן-יחזקייהו, מלך יהודה, על אשר-עשה, בירושלים. ה כי מי-יחמול עלייך, ירושלים, ומי, ינוד לך; ומי יסור, לשאול לשלום לך. ו את נטשת אותי נאום-יהוה, אחור תלכי; ואט את-ידי עלייך ואשחיתך, נלאיתי הינחם. ז ואזרם במזרה, בשערי הארץ; שיכלתי איבדתי את-עמי, מדרכיהם לא-שבו. ח עצמו-לי אלמנותיו מחול ימים, הבאתי להם על-אם בחור שודד בצוהריים; הפלתי עליה פתאום, עיר ובהלות. ט אומללה יולדת השבעה, נפחה נפשה בא שמשה בעוד יומם--בושה וחפרה; ושאריתם, לחרב אתן לפני אויביהם--נאום-יהוה. {ס}

י אוי-לי אימי--כי ילדתיני איש ריב ואיש מדון, לכל-הארץ; לא-נשיתי ולא-נשו-בי, כולו מקללווני. {ס}

יא אמר יהוה, אם-לא שיריתיך לטוב; אם-לא הפגעתי בך, בעת רעה ובעת צרה--את-האויב. יב הירוע ברזל ברזל מצפון, ונחושת. יג חילך ואוצרותיך לבז אתן, לא במחיר; ובכל-חטאותיך, ובכל-גבוליך. יד והעברתי, את-אויביך, בארץ, לא ידעת: כי-אש קדחה באפי, עליכם תוקד. {ס}

טו אתה ידעת יהוה, זוכרני ופוקדני והינקם לי מרודפיי--אל-לארך אפך, תיקחני; דע, שאתי עליך חרפה. טז נמצאו דבריך, ואוכלם, ויהי דברך לי, לששון ולשמחת לבבי: כי-נקרא שמך עליי, יהוה אלוהי צבאות. {ס}

יז לא-ישבתי בסוד-משחקים, ואעלוז: מפני ידך בדד ישבתי, כי-זעם מילאתני. יח למה היה כאבי נצח, ומכתי אנושה; מיאנה, הירפא--היה תהיה לי כמו אכזב, מים לא נאמנו. {ס}

יט לכן כה-אמר יהוה, אם-תשוב ואשיבך לפניי תעמוד, ואם-תוציא יקר מזולל, כפי תהיה; ישובו המה אליך, ואתה לא-תשוב אליהם. כ ונתתיך לעם הזה, לחומת נחושת בצורה, ונלחמו אליך, ולא-יוכלו לך: כי-איתך אני להושיעך ולהצילך, נאום-יהוה. כא והצלתיך, מיד רעים; ופדיתיך, מכף עריצים. {ס}