תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק כג

א ואלה דברי דויד, האחרונים: נאום דויד בן־ישי, ונאום הגבר הוקם על--משיח אלוהי יעקוב, ונעים זמירות ישראל. ב רוח יהוה, דיבר־בי; ומילתו, על־לשוני. ג אמר אלוהי ישראל, לי דיבר צור ישראל: מושל, באדם--צדיק, מושל יראת אלוהים. ד וכאור בוקר, יזרח־שמש; בוקר לא עבות, מנוגה ממטר דשא מארץ. ה כי־לא־כן ביתי, עם־אל: כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכול ושמורה--כי־כל־ישעי וכל־חפץ, כי־לא יצמיח. ו ובלייעל, כקוץ מונד כולהם: כי־לא ביד, ייקחו. ז ואיש ייגע בהם, יימלא ברזל ועץ חנית; ובאש, שרוף יישרפו בשבת. {פ}

ח אלה שמות הגיבורים, אשר לדויד: יושב בשבת תחכמוני ראש השלישי, הוא עדינו העצני--על־שמונה מאות חלל, בפעם אחת. {ס}

ט ואחריו אלעזר בן־דודו, בן־אחוחי; בשלושה הגיבורים עם־דויד, בחרפם בפלשתים נאספו־שם למלחמה, ויעלו, איש ישראל. י הוא קם ויך בפלשתים עד כי־יגעה ידו, ותדבק ידו אל־החרב, ויעש יהוה תשועה גדולה, ביום ההוא; והעם ישובו אחריו, אך־לפשט. {ס}

יא ואחריו שמה בן־אגא, הררי; וייאספו פלשתים לחיה, ותהי־שם חלקת השדה מלאה עדשים, והעם נס, מפני פלשתים. יב ויתייצב בתוך־החלקה ויצילהא, ויך את־פלשתים; ויעש יהוה, תשועה גדולה. {ס}

יג ויירדו שלושה מהשלושים ראש, ויבואו אל־קציר אל־דויד--אל־מערת, עדולם; וחית פלשתים, חונה בעמק רפאים. יד ודויד, אז במצודה; ומצב פלשתים, אז בית לחם. טו ויתאווה דויד, ויאמר: מי ישקני מים, מבור בית־לחם אשר בשער. {ס}

טז ויבקעו שלושת הגיבורים במחנה פלשתים, וישאבו־מים מבור בית־לחם אשר בשער, וישאו, ויביאו אל־דויד; ולא אבה לשתותם, ויסך אותם ליהוה. יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשותי זאת, הדם האנשים ההולכים בנפשותם, ולא אבה, לשתותם; אלה עשו, שלושת הגיבורים. {ס}

יח ואבישי אחי יואב בן־צרויה, הוא ראש השלושה, והוא עורר את־חניתו, על־שלוש מאות חלל; ולו־שם, בשלושה. יט מן־השלושה הכי נכבד, ויהי להם לשר; ועד־השלושה, לא־בא. {ס}

כ ובניהו בן־יהוידע בן־איש־חיל רב־פעלים, מקבצאל; הוא הכה, את שני אריאל מואב, והוא ירד והכה את־הארי בתוך הבור, ביום השלג. כא והוא־הכה את־איש מצרי איש מראה, וביד המצרי חנית, ויירד אליו, בשבט; ויגזול את־החנית מיד המצרי, ויהרגהו בחניתו. כב אלה עשה, בניהו בן־יהוידע; ולו־שם, בשלושה הגיבורים. כג מן־השלושים נכבד, ואל־השלושה לא־בא; וישימהו דויד, {ר}
אל־משמעתו. {ס} כד עשהאל אחי־יואב, בשלושים; אלחנן בן־דודו, {ר}
בית לחם. {ס} כה שמה, החרודי, {ס} אליקא, {ר}
החרודי. {ס} כו חלץ, הפלטי, {ס} עירא {ר}
בן־עיקש, {ס} התקועי. {ס} כז אביעזר, {ר}
הענתותי, {ס} מבוניי, החושתי. {ס} כח צלמון, {ר}
האחוחי, {ס} מהריי, הנטופתי. {ס} כט חלב בן־בענה, {ר}
הנטופתי; {ס} איתיי, בן־ריביי, מגבעת, בני בנימין. {ס} ל בניהו, {ר}
פרעתוני, {ס} הידיי, מנחלי געש. {ס} לא אבי־עלבון, {ר}
הערבתי, {ס} עזמוות, הברחומי. {ס} לב אליחבא, {ר}
השעלבוני, {ס} בני ישן, יהונתן. {ס} לג שמה, {ר}
ההררי, {ס} אחיאם בן־שרר, האררי. {ס} לד אליפלט {ר}
בן־אחסביי, בן־המעכתי; {ס} אליעם בן־אחיתופל, {ר}
הגילוני. {ס} לה חצריי, הכרמלי, {ס} פעריי, {ר}
הארבי. {ס} לו יגאל בן־נתן מצובה, {ס} בני {ר}
הגדי. {ס} לז צלק, העמוני; {ס} נחריי, {ר}
הבארותי--נושא, כלי יואב בן־צרויה. {ס} לח עירא, {ר}
היתרי, {ס} גרב, היתרי. {ס} לט אורייה, {ר}
החיתי--כול, שלושים ושבעה. {פ}