תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק כב

א וידבר דויד ליהוה, את־דברי השירה הזאת, {ס} ביום הציל יהוה אותו {ר}
מכף כל־אויביו, ומכף שאול. {ס} ב ויאמר: יהוה סלעי ומצודתי, {ר}
ומפלטי־לי. ג אלוהי צורי, אחסה־בו; {ס} מגיני וקרן ישעי, {ר}
משגבי ומנוסי, {ס} מושיעי, מחמס תושיעני. {ר}
ד מהולל, אקרא יהוה; {ס} ומאויביי, איוושע. {ר}
ה כי אפפוני, משברי־מוות; {ס} נחלי בלייעל, יבעתוני. {ר}
ו חבלי שאול, סבוני; {ס} קידמוני, מוקשי־מוות. {ר}
ז בצר־לי אקרא יהוה, ואל־אלוהיי אקרא; {ס} וישמע מהיכלו קולי, ושוועתי באוזניו. {ר}
ח ויתגעש ותרעש הארץ, {ס} מוסדות השמיים ירגזו; ויתגעשו, כי־חרה לו. {ר}
ט עלה עשן באפו, ואש מפיו תאכל; {ס} גחלים, בערו ממנו. {ר}
י ויט שמיים, ויירד; {ס} וערפל, תחת רגליו. {ר}
יא וירכב על־כרוב, ויעוף; {ס} ויירא, על־כנפי־רוח. {ר}
יב וישת חושך סביבותיו, סוכות; {ס} חשרת־מים, עבי שחקים. {ר}
יג מנוגה, נגדו; בערו, גחלי־אש. {ס} יד ירעם מן־שמיים, יהוה; {ר}
ועליון, ייתן קולו. {ס} טו וישלח חיצים, ויפיצם; ברק, ויהום. {ר}
טז וייראו אפיקי ים, ייגלו מוסדות תבל; {ס} בגערת יהוה, מנשמת רוח אפו. {ר}
יז ישלח ממרום, ייקחני; {ס} ימשני, ממים רבים. {ר}
יח יצילני, מאויבי עז; {ס} משונאיי, כי אמצו ממני. {ר}
יט יקדמוני, ביום אידי; ויהי יהוה משען, לי. {ס} כ ויוצא למרחב, אותי; {ר}
יחלצני, כי־חפץ בי. {ס} כא יגמלני יהוה, כצדקתי; {ר}
כבור ידיי, ישיב לי. {ס} כב כי שמרתי, דרכי יהוה; {ר}
ולא רשעתי, מאלוהיי. {ס} כג כי כל־משפטיו, לנגדי; וחוקותיו, לא־אסור ממנה. {ר}
כד ואהיה תמים, לו; {ס} ואשתמרה, מעווני. {ר}
כה וישב יהוה לי, כצדקתי; {ס} כבורי, לנגד עיניו. {ר}
כו עם־חסיד, תתחסד; {ס} עם־גיבור תמים, תיתמם. {ר}
כז עם־נבר, תיתבר; {ס} ועם־עיקש, תיתפל. {ר}
כח ואת־עם עני, תושיע; {ס} ועיניך על־רמים, תשפיל. {ר}
כט כי־אתה נרי, יהוה; {ס} ויהוה, יגיה חושכי. {ר}
ל כי בך, ארוץ גדוד; {ס} באלוהיי, אדלג־שור. {ר}
לא האל, תמים דרכו; אמרת יהוה, צרופה-- {ס} מגן הוא, לכול החוסים בו. {ר}
לב כי מי־אל, מבלעדי יהוה; {ס} ומי צור, מבלעדי אלוהינו. {ר}
לג האל מעוזי, חיל; {ס} ויתר תמים, דרכי. {ר}
לד משווה רגליי, כאיילות; {ס} ועל במותיי, יעמידני. {ר}
לה מלמד ידיי, למלחמה; {ס} וניחת קשת־נחושה, זרועותיי. {ר}
לו ותיתן־לי, מגן ישעך; וענותך, תרבני. {ס} לז תרחיב צעדי, תחתני; ולא מעדו, קרסוליי. {ר}
לח ארדפה אויביי, ואשמידם; {ס} ולא אשוב, עד־כלותם. {ר}
לט ואכלם ואמחצם, ולא יקומון; {ס} וייפלו, תחת רגליי. {ר}
מ ותזרני חיל, למלחמה; {ס} תכריע קמיי, תחתני. {ר}
מא ואויביי, תתה לי עורף; משנאיי, ואצמיתם. {ס} מב ישעו, ואין מושיע; אל־יהוה, ולא ענם. {ר}
מג ואשחקם, כעפר־ארץ; {ס} כטיט־חוצות אדיקם, ארקעם. {ר}
מד ותפלטני, מריבי עמי; תשמרני לראש גויים, {ס} עם לא־ידעתי יעבדוני. {ר}
מה בני נכר, יתכחשו־לי; לשמוע אוזן, יישמעו לי. {ס} מו בני נכר, ייבולו; ויחגרו, ממסגרותם. {ר}
מז חי־יהוה, וברוך צורי; {ס} וירום, אלוהי צור ישעי. {ר}
מח האל, הנותן נקמות לי; {ס} ומוריד עמים, תחתני. {ר}
מט ומוציאי, מאויביי; ומקמיי, תרוממני, {ס} מאיש חמסים, תצילני. {ר}
נ על־כן אודך יהוה, בגויים; {ס} ולשמך, אזמר. {ר}
נא מגדול, ישועות מלכו; ועושה־חסד למשיחו {ס} לדויד ולזרעו, עד־עולם. {ר}
{ש}