תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק ד

א ויהי דבר-שמואל, לכל-ישראל; וייצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה, ויחנו על-האבן העזר, ופלשתים, חנו באפק. ב ויערכו פלשתים לקראת ישראל, ותיטוש המלחמה, ויינגף ישראל, לפני פלשתים; ויכו במערכה בשדה, כארבעת אלפים איש. ג ויבוא העם, אל-המחנה, ויאמרו זקני ישראל, למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים; נקחה אלינו משילה, את-ארון ברית יהוה, ויבוא בקרבנו, ויושיענו מכף אויבינו. ד וישלח העם, שילה, וישאו משם את ארון ברית-יהוה צבאות, יושב הכרובים; ושם שני בני-עלי, עם-ארון ברית האלוהים--חופני, ופינחס. ה ויהי, כבוא ארון ברית-יהוה אל-המחנה, ויריעו כל-ישראל, תרועה גדולה; ותיהום, הארץ. ו וישמעו פלשתים, את-קול התרועה, ויאמרו, מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים; ויידעו--כי ארון יהוה, בא אל-המחנה. ז וייראו, הפלשתים--כי אמרו, בא אלוהים אל-המחנה; ויאמרו אוי לנו, כי לא הייתה כזאת אתמול שלשום. ח אוי לנו--מי יצילנו, מיד האלוהים האדירים האלה: אלה הם האלוהים, המכים את-מצריים בכל-מכה--במדבר. ט התחזקו והיו לאנשים, פלשתים--פן תעבדו לעברים, כאשר עבדו לכם; והייתם לאנשים, ונלחמתם. י ויילחמו פלשתים, ויינגף ישראל וינוסו איש לאוהליו, ותהי המכה, גדולה מאוד; וייפול, מישראל, שלושים אלף, רגלי. יא וארון אלוהים, נלקח; ושני בני-עלי מתו, חופני ופינחס. יב וירץ איש-בנימין מהמערכה, ויבוא שילה ביום ההוא; ומדיו קרועים, ואדמה על-ראשו. יג ויבוא, והנה עלי יושב על-הכיסא יד דרך מצפה--כי-היה ליבו חרד, על ארון האלוהים; והאיש, בא להגיד בעיר, ותזעק, כל-העיר. יד וישמע עלי, את-קול הצעקה, ויאמר, מה קול ההמון הזה; והאיש מיהר, ויבוא ויגד לעלי. טו ועלי, בן-תשעים ושמונה שנה; ועיניו קמה, ולא יכול לראות. טז ויאמר האיש אל-עלי, אנוכי הבא מן-המערכה, ואני, מן-המערכה נסתי היום; ויאמר מה-היה הדבר, בני. יז ויען המבשר ויאמר, נס ישראל לפני פלשתים, וגם מגפה גדולה, הייתה בעם; וגם-שני בניך מתו, חופני ופינחס, וארון האלוהים, נלקחה. {פ}

יח ויהי כהזכירו את-ארון האלוהים, וייפול מעל-הכיסא אחורנית בעד יד השער ותישבר מפרקתו וימות--כי-זקן האיש, וכבד; והוא שפט את-ישראל, ארבעים שנה. יט וכלתו אשת-פינחס, הרה ללת, ותשמע את-השמועה אל-הילקח ארון האלוהים, ומת חמיה ואישה; ותכרע ותלד, כי-נהפכו עליה ציריה. כ וכעת מותה, ותדברנה הניצבות עליה, אל-תיראי, כי בן ילדת; ולא ענתה, ולא-שתה ליבה. כא ותקרא לנער, איכבוד לאמור, גלה כבוד, מישראל; אל-הילקח ארון האלוהים, ואל-חמיה ואישה. כב ותאמר, גלה כבוד מישראל: כי נלקח, ארון האלוהים. {פ}