תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק ד

א ויהי דבר-שמואל, לכל-ישראל; וייצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה, ויחנו על-האבן העזר, ופלשתים, חנו באפק.  ב ויערכו פלשתים לקראת ישראל, ותיטוש המלחמה, ויינגף ישראל, לפני פלשתים; ויכו במערכה בשדה, כארבעת אלפים איש.  ג ויבוא העם, אל-המחנה, ויאמרו זקני ישראל, למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים; נקחה אלינו משילה, את-ארון ברית יהוה, ויבוא בקרבנו, ויושיענו מכף אויבינו.  ד וישלח העם, שילה, וישאו משם את ארון ברית-יהוה צבאות, יושב הכרובים; ושם שני בני-עלי, עם-ארון ברית האלוהים--חופני, ופינחס.  ה ויהי, כבוא ארון ברית-יהוה אל-המחנה, ויריעו כל-ישראל, תרועה גדולה; ותיהום, הארץ.  ו וישמעו פלשתים, את-קול התרועה, ויאמרו, מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים; ויידעו--כי ארון יהוה, בא אל-המחנה.  ז וייראו, הפלשתים--כי אמרו, בא אלוהים אל-המחנה; ויאמרו אוי לנו, כי לא הייתה כזאת אתמול שלשום.  ח אוי לנו--מי יצילנו, מיד האלוהים האדירים האלה:  אלה הם האלוהים, המכים את-מצריים בכל-מכה--במדבר.  ט התחזקו והיו לאנשים, פלשתים--פן תעבדו לעברים, כאשר עבדו לכם; והייתם לאנשים, ונלחמתם.  י ויילחמו פלשתים, ויינגף ישראל וינוסו איש לאוהליו, ותהי המכה, גדולה מאוד; וייפול, מישראל, שלושים אלף, רגלי.  יא וארון אלוהים, נלקח; ושני בני-עלי מתו, חופני ופינחס.  יב וירץ איש-בנימין מהמערכה, ויבוא שילה ביום ההוא; ומדיו קרועים, ואדמה על-ראשו.  יג ויבוא, והנה עלי יושב על-הכיסא יד דרך מצפה--כי-היה ליבו חרד, על ארון האלוהים; והאיש, בא להגיד בעיר, ותזעק, כל-העיר.  יד וישמע עלי, את-קול הצעקה, ויאמר, מה קול ההמון הזה; והאיש מיהר, ויבוא ויגד לעלי.  טו ועלי, בן-תשעים ושמונה שנה; ועיניו קמה, ולא יכול לראות.  טז ויאמר האיש אל-עלי, אנוכי הבא מן-המערכה, ואני, מן-המערכה נסתי היום; ויאמר מה-היה הדבר, בני.  יז ויען המבשר ויאמר, נס ישראל לפני פלשתים, וגם מגפה גדולה, הייתה בעם; וגם-שני בניך מתו, חופני ופינחס, וארון האלוהים, נלקחה.  {פ}

יח ויהי כהזכירו את-ארון האלוהים, וייפול מעל-הכיסא אחורנית בעד יד השער ותישבר מפרקתו וימות--כי-זקן האיש, וכבד; והוא שפט את-ישראל, ארבעים שנה.  יט וכלתו אשת-פינחס, הרה ללת, ותשמע את-השמועה אל-הילקח ארון האלוהים, ומת חמיה ואישה; ותכרע ותלד, כי-נהפכו עליה ציריה.  כ וכעת מותה, ותדברנה הניצבות עליה, אל-תיראי, כי בן ילדת; ולא ענתה, ולא-שתה ליבה.  כא ותקרא לנער, איכבוד לאמור, גלה כבוד, מישראל; אל-הילקח ארון האלוהים, ואל-חמיה ואישה.  כב ותאמר, גלה כבוד מישראל:  כי נלקח, ארון האלוהים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד