תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק י

א ויהי, אחרי־כן, וימת, מלך בני עמון; וימלוך חנון בנו, תחתיו. ב ויאמר דויד אעשה־חסד עם־חנון בן־נחש, כאשר עשה אביו עימדי חסד, וישלח דויד לנחמו ביד־עבדיו, אל־אביו; ויבואו עבדי דויד, ארץ בני עמון. ג ויאמרו שרי בני־עמון אל־חנון אדוניהם, המכבד דויד את־אביך בעיניך--כי־שלח לך, מנחמים; הלוא בעבור חקור את־העיר, ולרגלה ולהופכה, שלח דויד את־עבדיו, אליך. ד וייקח חנון את־עבדי דויד, ויגלח את־חצי זקנם, ויכרות את־מדוויהם בחצי, עד שתותיהם; וישלחם. ה ויגידו לדויד וישלח לקראתם, כי־היו האנשים נכלמים מאוד; ויאמר המלך שבו בירחו, עד־יצמח זקנכם ושבתם. ו ויראו בני עמון, כי נבאשו בדויד; וישלחו בני־עמון וישכרו את־ארם בית־רחוב ואת־ארם צובה, עשרים אלף רגלי, ואת־מלך מעכה אלף איש, ואיש טוב שנים־עשר אלף איש. ז וישמע, דויד; וישלח, את־יואב, ואת כל־הצבא, הגיבורים. ח וייצאו בני עמון, ויערכו מלחמה פתח השער; וארם צובה ורחוב ואיש־טוב ומעכה, לבדם בשדה. ט וירא יואב, כי־הייתה אליו פני המלחמה, מפנים, ומאחור; ויבחר, מכול בחורי ישראל, ויערוך, לקראת ארם. י ואת, יתר העם, נתן, ביד אבשי אחיו; ויערוך, לקראת בני עמון. יא ויאמר, אם־תחזק ארם ממני--והיית לי, לישועה; ואם־בני עמון יחזקו ממך, והלכתי להושיע לך. יב חזק ונתחזק בעד־עמנו, ובעד ערי אלוהינו; ויהוה, יעשה הטוב בעיניו. יג וייגש יואב, והעם אשר עימו, למלחמה, בארם; וינוסו, מפניו. יד ובני עמון ראו, כי־נס ארם, וינוסו מפני אבישי, ויבואו העיר; וישב יואב, מעל בני עמון, ויבוא, ירושלים. טו וירא ארם, כי ניגף לפני ישראל; וייאספו, יחד. טז וישלח הדדעזר, ויוצא את־ארם אשר מעבר הנהר, ויבואו, חילם; ושובך שר־צבא הדדעזר, לפניהם. {ס}

יז ויוגד לדויד, ויאסוף את־כל־ישראל ויעבור את־הירדן, ויבוא, חלאמה; ויערכו ארם לקראת דויד, ויילחמו עימו. יח וינס ארם, מפני ישראל, ויהרוג דויד מארם שבע מאות רכב, וארבעים אלף פרשים; ואת שובך שר־צבאו הכה, וימת שם. יט ויראו כל־המלכים עבדי הדדעזר, כי ניגפו לפני ישראל, וישלימו את־ישראל, ויעבדום; וייראו ארם, להושיע עוד את־בני עמון. {פ}