תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל ב פרק ח

א ויהי, אחרי־כן, ויך דויד את־פלשתים, ויכניעם; וייקח דויד את־מתג האמה, מיד פלשתים. ב ויך את־מואב, וימדדם בחבל השכב אותם ארצה, וימדד שני־חבלים להמית, ומלוא החבל להחיות; ותהי מואב לדויד, לעבדים נושאי מנחה. ג ויך דויד, את־הדדעזר בן־רחוב מלך צובה, בלכתו, להשיב ידו בנהר־פרת. ד וילכוד דויד ממנו, אלף ושבע־מאות פרשים, ועשרים אלף, איש רגלי; ויעקר דויד את־כל־הרכב, ויותר ממנו מאה רכב. ה ותבוא, ארם דמשק, לעזור, להדדעזר מלך צובה; ויך דויד בארם, עשרים־ושניים אלף איש. ו וישם דויד נציבים, בארם דמשק, ותהי ארם לדויד, לעבדים נושאי מנחה; ויושע יהוה את־דויד, בכול אשר הלך. ז וייקח דויד, את שלטי הזהב, אשר היו, אל עבדי הדדעזר; ויביאם, ירושלים. ח ומבטח ומברותיי, ערי הדדעזר: לקח המלך דויד, נחושת--הרבה מאוד. {ס}

ט וישמע, תועי מלך חמת: כי הכה דויד, את כל־חיל הדדעזר. י וישלח תועי את־יורם־בנו אל־המלך־דויד לשאול־לו לשלום ולברכו, על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי־איש מלחמות תועי, היה הדדעזר; ובידו, היו כלי־כסף וכלי־זהב--וכלי נחושת. יא גם־אותם, הקדיש המלך דויד ליהוה, עם־הכסף והזהב אשר הקדיש, מכל־הגויים אשר כיבש. יב מארם וממואב ומבני עמון, ומפלשתים ומעמלק, ומשלל הדדעזר בן־רחוב, מלך צובה. יג ויעש דויד, שם, בשובו, מהכותו את־ארם בגיא־מלח--שמונה עשר, אלף. יד וישם באדום נציבים, בכל־אדום שם נציבים, ויהי כל־אדום, עבדים לדויד; ויושע יהוה את־דויד, בכול אשר הלך. טו וימלוך דויד, על־כל־ישראל; ויהי דויד, עושה משפט וצדקה--לכל־עמו. טז ויואב בן־צרויה, על־הצבא; ויהושפט בן־אחילוד, מזכיר. יז וצדוק בן־אחיטוב ואחימלך בן־אביתר, כוהנים; ושריה, סופר. יח ובניהו, בן־יהוידע, והכרתי, והפלתי; ובני דויד, כוהנים היו. {ס}