תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק יב

א ויאמר שמואל, אל־כל־ישראל, הנה שמעתי בקולכם, לכול אשר־אמרתם לי; ואמליך עליכם, מלך. ב ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם, ואני זקנתי ושבתי, ובניי, הנם איתכם; ואני התהלכתי לפניכם, מנעוריי עד־היום הזה. ג הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו, את־שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת־מי עשקתי את־מי רצותי, ומיד־מי לקחתי כופר, ואעלים עיניי בו; ואשיב, לכם. ד ויאמרו, לא עשקתנו ולא רצותנו; ולא־לקחת מיד־איש, מאומה. ה ויאמר אליהם עד יהוה בכם, ועד משיחו היום הזה--כי לא מצאתם בידי, מאומה; ויאמר, עד. {פ}

ו ויאמר שמואל, אל־העם: יהוה, אשר עשה את־משה ואת־אהרון, ואשר העלה את־אבותיכם, מארץ מצריים. ז ועתה, התייצבו ואישפטה איתכם--לפני יהוה: את כל־צדקות יהוה, אשר־עשה איתכם ואת־אבותיכם. ח כאשר־בא יעקוב, מצריים--ויזעקו אבותיכם, אל־יהוה, וישלח יהוה את־משה ואת־אהרון ויוציאו את־אבותיכם ממצריים, וישיבום במקום הזה. ט וישכחו, את־יהוה אלוהיהם; וימכור אותם ביד סיסרא שר־צבא חצור וביד־פלשתים, וביד מלך מואב, ויילחמו, בם. י ויזעקו אל־יהוה, ויאמרו חטאנו, כי עזבנו את־יהוה, ונעבוד את־הבעלים ואת־העשתרות; ועתה, הצילנו מיד אויבינו--ונעבדך. יא וישלח יהוה את־ירובעל ואת־בדן, ואת־יפתח ואת־שמואל; ויצל אתכם מיד אויביכם, מסביב, ותשבו, בטח. יב ותראו, כי־נחש מלך בני־עמון בא עליכם, ותאמרו לי, לא כי־מלך ימלוך עלינו: ויהוה אלוהיכם, מלככם. יג ועתה, הנה המלך אשר בחרתם--אשר שאלתם; והנה נתן יהוה עליכם, מלך. יד אם־תיראו את־יהוה, ועבדתם אותו ושמעתם בקולו, ולא תמרו, את־פי יהוה--והייתם גם־אתם, וגם־המלך אשר מלך עליכם, אחר, יהוה אלוהיכם. טו ואם־לא תשמעו בקול יהוה, ומריתם את־פי יהוה--והייתה יד־יהוה בכם, ובאבותיכם. טז גם־עתה התייצבו וראו, את־הדבר הגדול הזה, אשר יהוה, עושה לעיניכם. יז הלוא קציר־חיטים, היום--אקרא אל־יהוה, וייתן קולות ומטר; ודעו וראו, כי־רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה, לשאול לכם, מלך. {ס}

יח ויקרא שמואל אל־יהוה, וייתן יהוה קולות ומטר ביום ההוא; ויירא כל־העם מאוד את־יהוה, ואת־שמואל. יט ויאמרו כל־העם אל־שמואל, התפלל בעד־עבדיך אל־יהוה אלוהיך--ואל־נמות: כי־יספנו על־כל־חטאותינו רעה, לשאול לנו מלך. כ ויאמר שמואל אל־העם, אל־תיראו--אתם עשיתם, את כל־הרעה הזאת; אך, אל־תסורו מאחרי יהוה, ועבדתם את־יהוה, בכל־לבבכם. כא ולא, תסורו: כי אחרי התוהו, אשר לא־יועילו ולא יצילו--כי־תוהו המה. כב כי לא־ייטוש יהוה, את־עמו--בעבור, שמו הגדול: כי הואיל יהוה, לעשות אתכם לו לעם. כג גם אנוכי, חלילה לי מחטוא ליהוה--מחדול, להתפלל בעדכם; והוריתי אתכם, בדרך הטובה והישרה. כד אך יראו את־יהוה, ועבדתם אותו באמת--בכל־לבבכם: כי ראו, את אשר־הגדיל עימכם. כה ואם־הרע, תרעו--גם־אתם גם־מלככם, תיספו. {פ}