תנ"ך מנוקד

תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

שמואל א פרק יג

א בן-שנה, שאול במולכו; ושתי שנים, מלך על-ישראל. ב ויבחר-לו שאול שלושת אלפים, מישראל, ויהיו עם-שאול אלפיים במכמש ובהר בית-אל, ואלף היו עם-יונתן בגבעת בנימין; ויתר העם, שילח איש לאוהליו. ג ויך יונתן, את נציב פלשתים אשר בגבע, וישמעו, פלשתים; ושאול תקע בשופר בכל-הארץ לאמור, ישמעו העברים. ד וכל-ישראל שמעו לאמור, הכה שאול את-נציב פלשתים, וגם-נבאש ישראל, בפלשתים; וייצעקו העם אחרי שאול, הגלגל. ה ופלשתים נאספו להילחם עם-ישראל, שלושים אלף רכב וששת אלפים פרשים, ועם, כחול אשר על-שפת-הים לרוב; ויעלו ויחנו במכמש, קדמת בית אוון. ו ואיש ישראל ראו כי צר-לו, כי ניגש העם; ויתחבאו העם, במערות ובחווחים ובסלעים, ובצריחים, ובבורות. ז ועברים, עברו את-הירדן, ארץ גד, וגלעד; ושאול עודנו בגלגל, וכל-העם חרדו אחריו. ח ויוחל שבעת ימים, למועד אשר שמואל, ולא-בא שמואל, הגלגל; ויפץ העם, מעליו. ט ויאמר שאול--הגישו אליי, העולה והשלמים; ויעל, העולה. י ויהי, ככלותו להעלות העולה, והנה שמואל, בא; וייצא שאול לקראתו, לברכו. יא ויאמר שמואל, מה עשית; ויאמר שאול כי-ראיתי כי-נפץ העם מעליי, ואתה לא-באת למועד הימים, ופלשתים, נאספים מכמש. יב ואומר, עתה יירדו פלשתים אליי הגלגל, ופני יהוה, לא חיליתי; ואתאפק, ואעלה העולה. {ס}

יג ויאמר שמואל אל-שאול, נסכלת: לא שמרת, את-מצות יהוה אלוהיך אשר ציווך, כי עתה הכין יהוה את-ממלכתך אל-ישראל, עד-עולם. יד ועתה, ממלכתך לא-תקום: ביקש יהוה לו איש כלבבו, ויצווהו יהוה לנגיד על-עמו--כי לא שמרת, את אשר-ציווך יהוה. {ס}

טו ויקם שמואל, ויעל מן-הגלגל--גבעת בנימין; ויפקוד שאול, את-העם הנמצאים עימו, כשש מאות, איש. טז ושאול ויונתן בנו, והעם הנמצא עימם, יושבים, בגבע בנימין; ופלשתים, חנו במכמש. יז וייצא המשחית ממחנה פלשתים, שלושה ראשים: הראש אחד יפנה אל-דרך עופרה, אל-ארץ שועל. יח והראש אחד יפנה, דרך בית חורון; והראש אחד יפנה דרך הגבול, הנשקף על-גיא הצבועים המדברה. {ס}

יט וחרש לא יימצא, בכול ארץ ישראל: כי-אמרו פלשתים--פן יעשו העברים, חרב או חנית. כ ויירדו כל-ישראל, הפלשתים--ללטוש איש את-מחרשתו ואת-אתו, ואת-קרדומו, ואת, מחרשתו. כא והייתה הפצירה פים, למחרשות ולאתים, ולשלוש קילשון, ולהקרדומים; ולהציב, הדורבן. כב והיה, ביום מלחמת, ולא נמצא חרב וחנית ביד כל-העם, אשר את-שאול ואת-יונתן; ותימצא לשאול, וליונתן בנו. כג וייצא מצב פלשתים, אל-מעבר מכמש. {ס}