תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק ל

א ויהי בבוא דויד ואנשיו, ציקלג--ביום השלישי; ועמלקי פשטו, אל-נגב ואל-ציקלג, ויכו את-ציקלג, וישרפו אותה באש.  ב וישבו את-הנשים אשר-בה מקטון ועד-גדול, לא המיתו איש; וינהגו, וילכו לדרכם.  ג ויבוא דויד ואנשיו אל-העיר, והנה שרופה באש; ונשיהם ובניהם ובנותיהם, נשבו.  ד ויישא דויד והעם אשר-איתו, את-קולם--ויבכו:  עד אשר אין-בהם כוח, לבכות.  ה ושתי נשי-דויד, נשבו--אחינועם, היזרעאלית, ואביגיל, אשת נבל הכרמלי.  ו ותצר לדויד מאוד, כי-אמרו העם לסוקלו--כי-מרה נפש כל-העם, איש על-בניו ועל-בנותיו; ויתחזק דויד, ביהוה אלוהיו.  {ס}

ז ויאמר דויד, אל-אביתר הכוהן בן-אחימלך, הגישה-נא לי, האיפוד; ויגש אביתר את-האיפוד, אל-דויד.  ח וישאל דויד ביהוה לאמור, ארדוף אחרי הגדוד-הזה האשיגנו; ויאמר לו רדוף, כי-השג תשיג והצל תציל.  ט וילך דויד, הוא ושש-מאות איש אשר איתו, ויבואו, עד-נחל הבשור; והנותרים, עמדו.  י וירדוף דויד, הוא וארבע-מאות איש; ויעמדו, מאתיים איש, אשר פיגרו, מעבור את-נחל הבשור.  יא וימצאו איש-מצרי בשדה, ויקחו אותו אל-דויד; וייתנו-לו לחם ויאכל, וישקוהו מים.  יב וייתנו-לו פלח דבילה ושני צימוקים, ויאכל, ותשב רוחו, אליו:  כי לא-אכל לחם, ולא-שתה מים, שלושה ימים, ושלושה לילות.  {ס}

יג ויאמר לו דויד למי-אתה, ואי מזה אתה; ויאמר נער מצרי אנוכי, עבד לאיש עמלקי, ויעזבני אדוני כי חליתי, היום שלושה.  יד אנחנו פשטנו נגב הכרתי, ועל-אשר ליהודה--ועל-נגב כלב; ואת-ציקלג, שרפנו באש.  טו ויאמר אליו דויד, התורידני אל-הגדוד הזה; ויאמר הישבעה לי באלוהים אם-תמיתני, ואם-תסגירני ביד-אדוני, ואורידך, אל-הגדוד הזה.  טז ויורידהו, והנה נטושים על-פני כל-הארץ; אוכלים ושותים, וחוגגים, בכול השלל הגדול, אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה.  יז ויכם דויד מהנשף ועד-הערב, למוחרתם; ולא-נמלט מהם איש, כי אם-ארבע מאות איש-נער אשר-רכבו על-הגמלים וינוסו.  יח ויצל דויד, את כל-אשר לקחו עמלק; ואת-שתי נשיו, הציל דויד.  יט ולא נעדר-להם מן-הקטון ועד-הגדול ועד-בנים ובנות, ומשלל, ועד כל-אשר לקחו, להם:  הכול, השיב דויד.  כ וייקח דויד, את-כל-הצאן והבקר; נהגו, לפני המקנה ההוא, ויאמרו, זה שלל דויד.  כא ויבוא דויד, אל-מאתיים האנשים אשר-פיגרו מלכת אחרי דויד ויושיבום בנחל הבשור, וייצאו לקראת דויד, ולקראת העם אשר-איתו; וייגש דויד את-העם, וישאל להם לשלום.  {ס}

כב ויען כל-איש-רע ובלייעל, מהאנשים אשר הלכו עם-דויד, ויאמרו יען אשר לא-הלכו עימי, לא-ניתן להם מהשלל אשר הצלנו:  כי-אם-איש את-אשתו ואת-בניו, וינהגו וילכו.  {ס}

כג ויאמר דויד, לא-תעשו כן אחיי:  את אשר-נתן יהוה לנו, וישמור אותנו, וייתן את-הגדוד הבא עלינו, בידנו.  כד ומי ישמע לכם, לדבר הזה:  כי כחלק היורד במלחמה, וכחלק היושב על-הכלים--יחדיו יחלוקו.  {ס}

כה ויהי, מהיום ההוא ומעלה; וישימהא לחוק ולמשפט, לישראל, עד, היום הזה.  {פ}

כו ויבוא דויד אל-ציקלג, וישלח מהשלל לזקני יהודה לריעיהו לאמור:  הנה לכם  {ר}
ברכה, משלל אויבי יהוה.  {ס}  כז לאשר בבית-אל  {ס}  ולאשר  {ר}
ברמות-נגב,  {ס}  ולאשר ביתיר.  {ס}  כח ולאשר  {ר}
בערוער  {ס}  ולאשר בשפמות,  {ס}  ולאשר  {ר}
באשתמוע.  {ס}  כט ולאשר ברכל,  {ס}  ולאשר  {ר}
בערי הירחמאלי,  {ס}  ולאשר, בערי הקיני.  {ס}  ל ולאשר  {ר}
בחורמה  {ס}  ולאשר בבור-עשן,  {ס}  ולאשר  {ר}
בעתך.  {ס}  לא ולאשר, בחברון; ולכל-המקומות אשר-  {ר}
התהלך-שם דויד, הוא ואנשיו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד